שבוע שני למתקפה שמובילה ארה"ב על אפגניסטן ובעולם מרוצים למדי מהתוצאות ומהתנהגותם של מנהיגי המדינות. כך עולה מסקרים נרחבים הנערכים ברחבי אסיה ובאירופה. חלקם נערכים על ידי מערכות טלוויזיה ועיתונים וחלקם על ידי חברות עצמאיות.
בפקיסטן, שם ההתנגדות למתקפה איימה ימים רבים על יציבותו של השלטון, גברה התמיכה בנשיא, גנרל מושארף. 51 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון מהנשיא שלהם בניהול המשבר הבינלאומי, זאת למרות ש-83 אחוזים מביעים תמיכה והזדהות עם שלטון הטאליבן. בכל מקרה מדובר בעלייה ניכרת בשביעות הרצון ממושארף.
באינדונזיה, מדינה בעלת רוב מוסלמי, מעדיפים לחשוב על בן לאדן כ"לוחם חופש" ולא כטרוריסט. פחות מ-35 אחוז מהנשאלים סבורים כי הוא עונה להגדרה של טרוריסט בינלאומי, כפי שהוא מוצג על ידי ארה"ב ובנות בריתה בעולם.
הציבור האמריקאי: אם אפשר, אז להפציץ גם את סאדאם
בארה"ב כמובן, המצב שונה. הנשיא בוש ממשיך לזכות בתמיכה חסרת תקדים. האמריקאים מאד מרוצים מהמתקפה על הטאליבן. לשאלה מה תהיה מבחינתם הצלחה, ענו 81 אחוז כי תפיסת בן לאדן היא הכרחית, כמו גם החלפת השלטון באפגניסטן. הצורך האמריקאי בהחלפת השלטון נובע בין היתר מהטענה שהועלתה אחרי מלחמת המפרץ לפיה, אי החלפתו של סדאם חוסיין הייתה בסופו של דבר בבחינת כישלון למבצע כולו.
בציבור האמריקאי הופנם המסר של בוש אודות מתקפה ארוכה, שכן 76 אחוז מהציבור מעריכים כי הפעילות האמריקאית באפגניסטן היא עניין של שנים.
חוסר החיבה לשליט העירקי עומד בעינו, שכן 81 מהאמריקאים היו שמחים לראות גם כמה פצצות חכמות נופלות על בגדד, רצוי על ארמונו של האויב הוותיק. רוב דומה לא היה מתנגד בכלל לכמה פצצות גם במדינות נוספות במזרח התיכון.
ההפגנות בברלין לא לגמרי משנות
באירופה המצב לא שונה לגמרי, זאת למרות הפגנות המחאה שהיו בימים האחרונים בלונדון ובברלין.
בגרמניה, 65 אחוזים מהציבור היו מוכנים לשלב כוחות גרמנים בברית הבינלאומית שהתגבשה ערב המתקפה. גם האיטלקים היו מוכנים לתרום את חלקם, 63 אחוזים מהציבור היה רוצה לראות חיילים איטלקים לוקחים חלק במתקפה על אפגניסטן.