אוקיי, אני מודה: בהתחלה חשבתי שטוקיו הוטל זה בסך - הכול עסק של פקאצות ורדרדות עם לק שחור בציפורניים, צמיד ניטים על הידיים ואיפור כבד בעיניים. בתכל'ס, כל האימו שיק הזה אף פעם לא נראה לי מי יודע מה מגניב.
אבל לאט לאט הבנתי שטוקיו הוטל ובעיקר מה שקורה כאן איתם אצלנו, זה פשוט מטורף. אני אפילו לא צריכה להיות אחת מהגרופיות של הלהקה הגרמנית הזאת בשביל לרצות לקחת חלק בכל הרעש שמסביב: המעריצים של הלהקה בישראל הם פשוט קבוצה מאוחדת ומטורפת שנפגשת למפגשים רציפים, מתפעלים אתר מושקע ואפילו מאיימים להביא את הלהקה בארץ לשנית.
אז כן, טוקיו הוטל זה חם, מדובר בלהקה צעירה עם טקסטים ולחנים שווים (שאגב, את כולם הם כותבים לבד לבד), ושלא תטעו לרגע, ממש לא מדובר בלהקת בנים טיפוסית, אלא ברוק'נ'רול לכל דבר. אבל מבחינתי, חוץ מהמוזיקה הבועטת, יותר שווה זה להיות חלק ממשהו, אפילו אם מדובר בלהיות חלק מערימת בנים - בנות שנפגשים בקניון כדי לדסקס על הלהקה. אחרת, מתי כבר יש לנו "ביחד" במקום הזה?
האחים קאוליץ אולי יחזרו לישראל, אבל בינתיים שימו שוב את מונסון ובואו לצרוח: טוקיו הוטל - חם או סתם?