פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עבדים היינו, עתה יש לנו משלנו

      אז מהו הלקח מקריאת ההגדה? אולי, לפני הכל, להפסיק את ההתעללות בעובדים הזרים בחקלאות? "מספיק בקושי", כתבה רביעית

      "וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כ"ב)

      מקובל לחשוב שבמדינה מודרנית, עם זכויות סוציאליות, רשויות חוק ואכיפה, תקשורת חופשית ובתי משפט עצמאיים, תופעה כמו העבדות תחדל מלהתקיים. זה גם מה שחשבו מהגרי העבודה הרבים שמגיעים מהמזרח הרחוק, בעיקר מתאילנד, ומועסקים בישראל בענף החקלאות. תעשייה שלמה עושה רווחים אדירים על גבם הצנום.

      "תופעת הניצול בישראל מגיעה לשיאה בכל הקשור לעובדים התאילנדים", מספרת ענת גונן, מנהלת סניף חיפה בעמותת "קו לעובד", ומרכזת הפעילות עם העובדים התאילנדים. האשם העיקרי בניצול הוא "הסדר הכבילה", שכובל את העובד למעסיק אחד בלבד, ולא מאפשר לו לעזוב, אחרת יאבד את מעמדו כעובד זר ויהפוך לעובד לא חוקי- אחד מיני אלו הנרדפים על ידי משטרת ההגירה, כשכל פשעם הוא עבודה, לא רצח ולא גניבה.

      "הניצול מתבטא בתנאי שכר נמוכים מאוד ביחס למינימום המותר בחוק, בחיים ללא זכויות סוציאליות, ללא פיצויים. לפעמים לוקחים המעסיקים עובדים בכוח לשדה התעופה, כדי לשחרר את הוויזה שלהם ולהביא עובדים אחרים במקומם, שגם הם חייבים בדמי תיווך".

      "כל ענף החקלאות מתנהל כתעשייה שמשגשגת מדמי התיווך הללו. כל עובד משלם סביב עשרת אלפים דולר על מנת להגיע לארץ, סכום שמתחלק בין החברה התאילנדית, הישראלית והמעסיקים", ממשיכה גונן. כשהעובד התאילנדי מגיע למקום עבודתו בארץ הוא מגלה שהוא לבדו בעולם החדש.

      "אף אחד לא מרוויח מליווי ודאגה לעובדים, ולכן אין לחברת התיווך אינטרס להתעסק איתם מהרגע שנחתו כאן. הם אינם דוברים עברית או אנגלית, לא מסוגלים להתלונן, ומכיוון שהם עובדים בפריפריה קשה לאתר אותם. אם לא משלמים לעובד, אין לאף אחד סיבה לעזור לו או ולהעביר אותו למעסיק שיש היתרים לו פנויים, נהפוך הוא - עדיף למעסיקים לקבל עמלת תיווך מעובד חדש".

      הסדרי כבילה מחפירים

      "ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כ"ג)

      לא רק קהות חושים חברתית הובילה אותנו לעבדות המודרנית הנהוגה בישראל, למצב המדובר, גם ואקום שלטוני-ניהולי. ב"קו לעובד" מספרים בתסכול שגם כאשר נמצאת תלונה שהוגשה למשרד התמ"ת כמוצדקת, המהלך מוביל אך ורק להתנכלות לעובד מצד המעסיק, ללא יכולת לעזור לעובד בעבודה חדשה. "המערכת כולה אינה מתפקדת, והאלטרנטיבה של העובד היא או לשתוק לאור הניצול, או לאבד את מעמדו כעובד חוקי, ובפועל להיות מובטל", מלינה גונן. "זה מצב בלתי נסבל, כי אני לא יכולה לעודד עובד להתלונן, כשהתוצאה היא שימצא עצמו ברחוב".

      ניצול מהגרי עבודה קיים בעולם כולו, ואינו ייחודי לישראל. הייחוד הוא בהסדרי הכבילה המחפירים שהמדינה יצרה. "אחד הדברים שעלו מדו"ח שהוכן בנושא, הוא שאחוז הזרים שמועסקים אצלנו בחקלאות הוא אחד הגבוהים במערב. העובדה שהמדינה אינה מפקחת על תעשיית דמי התיווך מוביל לכך שכל עובד שמגיע משועבד בגלל הלוואות בשוק אפור בריבית אסטרונומית, כשהשכר אותו הוא מקבל הוא כעשרה שקלים לשעה".

      התחרות הקשה של החקלאים עם שווקים באפריקה, שם השכר נמוך מאוד, מעודד את השוק הפרוע, ומכאן הצורך - ממש כמו בימי העבדות באמריקה- בעובדים אותם קל לנצל. לעיתים תכופות לא לשלם כלל, "פשוט בגלל שאפשר", כמו שאומרת גונן מ"קו לעובד". העבירה מועלמת בזכות מערכת חשבונאות כפולה: "אחת שמכינים למפקחים של יחידות האכיפה ולשאר ארגונים בינלאומיים, ואחת שהם שומרים לעצמם", מספרת גונן. במשרד התמ"ת יודעים שמצב שכר המינימום הוא מביש, "אבל אין להם תקציב למתורגמנים, ובלי לגבות עדות מהעובד אי אפשר להשוות את זה לתצהיר הרשמי של המעסיק".

      המציאות הזו מפתיעה, משום שלפני שנתיים, במרץ 2006, קבע בג"צ כי על "הסדר הכבילה" להתבטל ולהיעלם מן העולם "בתוך שישה חודשים", כשבמקומו צריך לגבש הסדר חדש שלא יהיה כרוך בכבילה. השופטים אדמונד לוי ומישאל חשין ונשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק קבעו כי זכויות היסוד של המועסקים נפגעים באורח בלתי מידתי, ובראשן הזכות לכבוד, לחירות ולאוטונומיה.

      השופט חשין אף הרחיק לכת ואמר כי "אין להימנע ממסקנה – מסקנה כואבת ומבישה – כי העובד הזר הפך צמית של מעסיקו; כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגירסה מודרנית. בהסדר הכבילה, שהיא עצמה קבעה והשליטה, רצעה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכבלה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש'ייבא' אותם ארצה".

      גם הפועלים הישראלים נפגעים

      "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" (דברים, י"א)

      להסדרים הנוכחיים השפעה ישירה גם על העובד הישראלי. "התאילנדים שנכנסו לענף החקלאות במקום הפלסטינים נמצאים 24 שעות ביממה במשק, ומשרתים את המעסיקים גם בצורות אחרות אחרי שעות העבודה, בניקיון, בשטיפת כלים וכדומה", מגלה אסמא אגבארייה-זחאלקה מעמותת מע"ן לסיוע לעובדים, שמנסה להשיב, בין היתר, את הנשים הערביות אזרחות ישראל לעבודה.

      "הפועלים הישראלים בכלל, והפועלות הערביות בכלל, הפכו לא אטרקטיביים, כי חייבים לשלם להם על פי חוק, ויש להם בית לחזור אליו. כיום יש 83% אבטלה בקרב נשים ערביות, וזו אחת הסיבות לעוני בחברה הערבית". ועם זאת, גם הנשים הערביות שכן יוצאות לעבודה מנוצלות, על ידי קבלנים ערבים, שמשלמים להן רק 10 ¤ לשעה, ללא ביטוח בריאות או לאומי.

      "הטענה של החקלאים שאין עובדים ישראלים שמוכנים לעבוד היא שקרית ומופרכת", קובעת אגבארייה-זחאלקה, שרצה בראש רשימה סוציאליסטית, משותפת לערבים ויהודים, לראשות העיר תל אביב. "אנחנו מאגדים בעמותה הרבה נשים ערביות, ומוכיחים שישנו ביקוש גדול מאוד לעבודה, גם בגלל העוני שרווח. כוחות פוליטיים אינטרסנטיים, כמו שר החקלאות שלום שמחון, מקדמים את נושא הייבוא ומסנדלים את המשק. מדובר במידע עליו קיבלתי אישור הן מגורמים באוצר והן מלשכתו של אולמרט. שמחון מקורב לחקלאים, שמספקים לו קולות במפלגת העבודה, והוא דופק את המשק במקום להבריא אותו ולאפשר לעובדים לעבוד בשכר מינימום. אנחנו לא מדברים על שכר של היי טק".

      "אנחנו עושים סיורים בשטח ומנסים לשכנע את המעסיקים שהמגמה היא שזרם העובדים הזרים ייפסק, וכבר הצלחנו להביא להעסקתן של 250 נשים שעובדות בחקלאות באופן ישיר, ללא קבלנים ולא גורמי תיווך נצלנים", כך אגבארייה-זחאלקה.

      על רקע העלייה במחירי החיטה וקולות המיתון העולמי, צופה אגבארייה-זחאלקה שישראלים רבים ימצאו את עצמם בלשכות התעסוקה, מה שיוביל לתשלומי קצבאות מהמדינה, בזמן שישנם מספיק מקומות עבודה שיכולים לקלוט אותם בחקלאות. "זה יהיה מצב אבסורדי שיוביל למשבר כלכלי גדול עוד יותר".

      שנתיים אחרי פסיקת בית המשפט העליון, התפרסם השבוע כי בקרוב תופעל ב שיטת העסקה חדשה שתמנע את הסדר הכבילה, תגביל את דמי התיווך האסטרונומיים שגובות חברות התיווך, ותוודא ששכר המינימום ישולם. האמנם זה יקרה סוף סוף? "ההסדר אמור לתת איזשהו מענה, אם ייושם בצורה אפקטיבית" מקווה גונן, "אולם ישנה התנגדות מקיר לקיר אצל החקלאים ושל לשכות התיווך, והם צפויים לנסות ולעכב את יישום השיטה החדשה, ולערער עליה בכל הערכאות הקיימות. זה לא משהו שיקרה בחצי השנה הקרובה".