חג הפסח הגיע ואיתו השאלה הגדולה מכולם: איך לעזאזל אני אמור לשרוד גם השנה את ליל הסדר?! הרי בסופו של דבר, למי באמת יש כוח לראות את כל הדודים והדודות שאתה אפילו לא זוכר את שמותיהם? מי רוצה בכלל לחייך כאילו אתה נהנה לאכול את הקניידעלך של סבתא?. אלוהים, החג הזה אפילו יותר משעמם מלהיות בספריה של ביה"ס.
ואם כבר אבינו שבשמיים, יש לי שאלה: למה שלא תרחם עלינו קצת? אולי תקצר קצת את הערב המייגע (אפילו יותר מהשירים של פינק פלויד) בו שרים שירים שאפילו בגן של אחי הקטן הפסיקו לשיר? מה דעתך שנפצח במחרוזת שירי צביקה פיק ובמקום לנסות לאכול את הגפילטע פיש האשכנזי של הדודה נאכל פיצה משובחת? אולי נדלג על כל ההגדה במקום רק על חצי?
בעצם, בשביל זה לא צריך את הכל יכול: פשוט עזבו אתכם מלשמוע בפעם ה - 1000 איך בני ישראל יצאו ממצרים ותפסיקו לחפש את האפיקומן. בכל מקרה המשחק מכור לטובת הבן דוד הקטן. חג שמח!
אז איפה אתם בסדר? מתבאסים עם הדודים או לבד עם ההורים? טוחנים מצה או מזמינים המבורגר עם ביצה? ספרו לנו על ליל הסדר שלכם ובואו להצביע: ליל הסדר - חם או סתם?