הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית ע"ס 7.6 מיליון שקל כנגד מרכנתיל דיסקונט

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה הוגשה הבוקר תובענה ייצוגית, ובקשה לאשר אותה ככזו, כנגד בנק מרכנתיל דיסקונט, הנמצא בשליטת בנק דיסקונט . היקף התביעה הייצוגית, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד יורם שפטל ודורון בקרמן, נאמד בכ-7.6 מיליון שקל.

לטענת התובעים, בעל ואישה, במהלך ספטמבר 1998, הם פנו לבנק מרכנתיל לצורך נטילת הלוואה לרכישת דירה בתל אביב. לטענתם, הציע להם הבנק ליטול הלוואה בריבית משתנה, תוך הדגשת העובדה כי מדובר ברבית נמוכה יחסית, בהשוואה לשיעורי הריבית שהונהגו ע"י הבנק, באותה העת, בהלוואות לדיור מסוגים אחרים.

התובעים טוענים כי בסיומו של מו"מ הם חתמו על הסכם לנטילת משכנתא בסך של 310 אלף שקלים, בריבית משתנה (כל שנתיים) של 5.5%, אשר פריסת התשלומים בגינה נקבעה לפרק זמן של 25 שנה. לטענת התובעים, בתום תקופת הפירעון הראשונה, של המשכנתא המוקדמת, הוברר להם כי שיעור הריבית עלה ל-7.1%, ולפיכך הם נאלצו להגדיל בשיעור ניכר את ההחזר החודשי.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בחודשים נובמבר 2000, ומאי ואוגוסט 2001, הציע בנק מרכנתיל ללויים פוטנציאליים, הלוואות חדשות לדיור ברבית משתנה בשיעורים הנמוכים משמעותית משיעורי הריבית על פיהם הם עצמם חויבו. בהקשר זה מציינים התובעים כי בנובמבר 2000 הציע בנק מרכנתיל הלוואות חדשות ללווים פוטנציאליים, ברבית של 6.3%.

בשל כך, טוענים בני הזוג, בעוד שנוטלי הלוואות חדשות מהבנק, נהנו משיעורי ריבית מופחתים יחסית, הרי שהם חויבו, בעת חידוש ההלוואות באותם מועדים ממש, בריבית גבוהה הרבה יותר. התובעים טוענים כי פער ריביות זה הינו תולדה של מרמה, הטעיה שיטתית וניצול מצד הבנק, הן של התובעים, והן של מאות אם לא אלפי לווים אחרים.

לטענת התובעים, הבנק פיתה אותם ליטול אצלו את המשכנתא כאשר הציג בפניהם שיעור ריבית אטרקטיווי, תוך שהוא מסביר להם כי שיעורי הריבית במשק נמצאים בירידה וקיימת אפשרות כי הם ישלמו פחות, בעתיד. עם הזמן, חייב הבנק את התובעים ב"ריבית תעריפית" גבוהה משמעותית מהריבית המקורית.

התובעים מוסיפים וטוענים כי הם לא ידעו ששיעור הריבית שהוצע להם עתיד לעבור "שידרוג משמעותי", תוך התעלמות משיעורי הרביית אותם הציע הבנק, באותה העת. התובעים מוסיפים כי המונח "ריבית תעריפית" לא הוסבר להם ולא פורש, וכי הבנק לא הבהיר להם כי בשעה שנטלו את ההלוואה, הם לא נטלו - כפי שסברו בהסתמכם על מצג הבנק, הלוואה בריבית המשתנה, למעלה, אך גם למטה, בהתאם לשינוי הריבית בשוק המשכנתאות, אלא שנטלו הלוואה בריבית המשתנה לעולם, לרעתם. בכך, טוענים התובעים, נמנע הבנק מלגלות להם מידע חיוני שהיה נחוץ לצורך קבלתת ההחלטה אם ליטול את ההלוואה, אם לאו.

בקשר לאמור, מציינים התובעים את החלטתו של המפקח על הבנקים מאוקטובר 2000 בנוגע לתיקון הנהלים למתן הלוואות לדיור, כמו גם לאור החלטת המפקח מאוגוסט 2001 ולפיה בכל הלוואת משכנתא ותיקה, בריבית משתנה, אשר תחודש החל מספטמבר 2001, תיקבע הריבית על החדשה ידי מנגנון חישוב אובייקטיבי.

לטענת התובעים, כי הבנק ניהל עמם מו"מ - לקראת החתימה על הסכם ההלוואה - שלא בתום לב, תוך העלמת מידע מפניהם והצגת מצגים כוזבים אשר יש בהם כדי להטעות, וכי בשל הטעיית הבנק הם התקשרו בהסכם ההלוואה. כמו כן, התובעים טוענים כי הבנק פעל בניגוד לסעיף 3 לחוק הבנקאות, אשר אוסר הטעיית לקוחות בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, וכי הבנק הפר את חובת הגילוי הנאות על פי חוק הבנקאות.

התובעים מציינים כי הנזק שנגרם להם, עד כה, מסתכם בכ-1,364 שקל, כאשר היקף הנזק לכלל הציבור נאמד, למועד הגשת התביעה, בכ-7.6 מיליון שקל. התובעים מוסיפים כי הנזק האמור עלול אף לגדול בשיעור הנאמד בכ-1.5 מיליון שקל נוספים.

לאור האמור, מבקשים התובעים כי בית המשפט יאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. תגובת בנק מרכנתיל דיסקונט טרם הוגשה (ת.א. 2375/01, בש"א 20251/01).