פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אם תרצו זו אגדה - לוטרה קדושה

      האדם המודרני צריך ללמוד מהאינדיאנים לגלות צניעות מול כוחות הטבע - על עוצמת התפילה באגדה לשבת של אנשי רגל שחורה

      רוחות קרירות החלו לנשב והזהירו את האווזים מפני עונת הקור ההולכת וקרבה. קריאותיהם החוזרות ונשנות "הונק הונק", בישרו לאינדיאנים שנדידת הציפורים בפתח. ציידי הבופלו של שבט האלגונקין אנשי רגל שחורה, שהו הרחק מהמחנה שלהם, עסוקים בהכנת גלימות החורף המחממות מעור הבאפלו והכנת הבשר שיזין אותם לאורך החורף הקר.

      לצייד לוטרה קדושה היה מזל רב. שוורי באפלו רבים נפלו בחלקו והוא היה עסוק מאוד בפשיטת העורות. בזמן שהציידים האמיצים השתמשו בסכיניהם במיומנות רבה ובחריצות, הם לא הבחינו בעננים הנמוכים והכבדים שסימנו על סערה מתקרבת. לפתע החלו העננים להמטיר טיפות כבדות כעדת עיטים שחורים וסופת שלגים עזה פקדה אותם.

      לוטרה קדושה ובנו כרעו מתחת לגופת הבאפלו שצדו ועכשיו שימש להם הגנה מפני הסערה. לוטרה קדושה ידע שעליהם למצוא בהקדם מקלט מוגן מפני הרוח המרה. הוא בנה טיפי קטן מעור הבאפלו ושניהם זחלו פנימה. חבויים במחסה הקטנטן והחמים, מוגנים מפני השלג שהלך והצטבר בחוץ כנגד הטיפי, הם שקעו לשינה.

      שליט רוחות הכפור מופיע

      לוטרה קדושה ראה בחלומו טיפי ענקי זוהר בגוונים זהובים כאור השמש, מעוטר בציור של קבוצת כוכבי הצפון. על גב הטיפי הופיע עיטור של דיסקית השמש באדום הלוהט של אבני הרובי וציור של זנב באפלו קדוש. בשולי הטיפי הופיעו ציורים שסימלו קרח. על צידו, צויירו ארבע רגליים צהובות עם טפרים ירוקים, כאלו האופייניות לציפור הרעם. ציור של באפלו זועם באדום זוהר נראה מעל לדלת הטיפי ובסמוך לו - קבוצת נוצות של עורב, עם פעמונים קטנים מחוברים אליהן.

      לוטרה קדושה עמד מול האוהל, נפעם מהציורים הייחודיים, הולך לאיבוד בגל ההערצה שחש כלפי היופי שלהם. לפתע הוא שמע קול: "מי מסתובב ליד הטיפי שלי? בוא פנימה, היכנס לאוהל". לוטרה קדושה נכנס לטיפי. הוא התבונן בגבר גבוה ולבן שיער, לבוש כולו בלבן יושב בירכתי הטיפי. לוטרה קדושה התיישב מולו, אך הגבר המשיך לעשן את מקטרתו בשלווה נטולת מבע.

      לפניו ניצב מזבח עשוי מעפר, שעליו היה מונח ענף ששימש בטקסי שמש. פניו היו צבועות בצהוב, עם קו אדום באיזור הפה וקוים נוספים שנמשחו מהעין לכיוון האוזן. על חזהו היה תלוי נרתיק מעור מינק וסביב מותניו נכרכו רצועות מעור לוטרה, שלכולן הוצמדו פעמונים.

      במשך זמן רב הוא שמר על שתיקתו. לבסוף, הניח את מקטרתו העשויה אבן שחורה ופנה ללוטרה קדושה: "אני טונאה פסטה, שליט רוחות הכפור. זהו מעוני, טיפי השלג, או המשכן הצבוע צהוב. אני שולח ומתמרן את תנועת השלג ורוחות הכפור מארצות הצפון. אתה כאן בגלל שאני מרחם עליך ועל בנך שנלכד איתך בסופת השלגים. קח את אוהל השלג הזה עם הסמלים ואיכויות הריפוי שלו, את עור המינק והנרתיק המכיל את הטבק, את מקטרת האבן השחורה ואת כוחותיי העל טבעיים. אתה חייב להכין טיפי כזה כאשר תחזור למחנה של שבטך".

      אוהל השלג נבנה

      שליט הרוחות והכפור, הסביר ללוטרה קדושה את הסמלים שעליו להשתמש בהם בבואו לצייר על הטיפי. הוא לימד אותו את השירים והטקסים הקשורים לסמלים. ברגע מקודש זה, הקיץ לוטרה קדושה משנתו והבחין שהסערה דעכה מעט. במהרה, התבהרו השמים ולוטרה קדושה ובנו שבו למחנה.

      לוטרה קדושה בילה את לילות החורף הקרים והארוכים, שוקד על הכנת הדגם של אוהל השלג. הוא צייר עליו בהתאם להוראות שקיבל בחלומו. הוא טרח לאסוף את הפריטים בעלי האיכויות הנדרשות לטקס. באביב, כשאוהלים חדשים הוצבו, הוא הקים את טיפי השלג שלו. כוחו של לוטרה קדושה התעצם בגלל שהיה בעליו של טיפי השלג והודות לידע שהוענק לו על ידי שליט הרוחות והכפור בחלומו.

      כאשר יצא שוב לצוד באפלו עם מספר בני לוויה, סופת שלגים עזה החלה משתוללת. לכודים במרחק מיילים רבים מהמחנה, הם הפצירו בלוטרה קדושה לנצל את הידע שהעניק לו שליט הרוחות והכפור. הוא דאג לכך שהנשים והילדים יוחזרו על מזחלות ושהגברים יפנו מעבר בשלג לסוסים.

      הוא לקח את נרתיק הטבק העשוי עור מינק ואת מקטרת האבן השחורה שקיבל משליט הקרה והחל לעשן. הוא נשף את העשן בכיוון ממנו הגיעה הסופה והתפלל לשליט הכפור והרוחות שירחם על האנשים. בהדרגה, נעלמו ענני הסופה וכחול השמים הפציע מכל כיוון. האנשים מיהרו. הם ידעו שהסופה רק מתעכבת, אך המחנה שלהם היה כבר במרחק גישה ובמהרה היו במקום בטוח. לוטרה קדושה לא חזר מאז על קסמיו, מכיוון שחשש לעבור על חוקיו של שליט הקיפאון והקור.

      צניעות מול איתני הטבע

      אחד הדברים הבולטים ביותר באגדות האינדיאניות הוא הכבוד לטבע ולעוצמתו. באגדות, כמו באורח חייהם של הילידים האמריקאים, יש הבנה וכבוד לחוקי הטבע. לכן, ברור היה ללוטרה קדושה, שבקסמים הכרוכים באיתני הטבע יש להיזהר ולנהוג בזהירות, מתוך הכרת תודה ושיתוף פעולה עם כוחות שאין ביכולתנו להתמודד איתם.

      צניעות זו מול איתני הטבע היא דבר שהאדם המודרני שמנצל את הטבע ללא הבנה, שכח מזמן. האינדיאנים מעולם לא פגעו בטבע או בבעלי החיים לצורך השחתה. כאשר צדו את הבאפלו, הם הרגו רק את הכמות שנזדקקו לה לצורך קיומם והודו לבעלי החיים שהוקרבו על שאפשרו להם לשרוד.

      אגדה זו מלמדת על כוחה של התפילה, המאפשר התמודדות מוצלחת עם כל בעיה והפחדים המתלווים אליה. באגדה זו טקס עישון המקטרת חובק בתוכו תפילה והכרת תודה על העזרה שהיקום שולח לנו. הטבק נחשב כצמח מקודש ונוהגים לעשן אותו בטקסים. האינדיאנים מאמינים, כי העשן הנישא למעלה מביא את בקשת התפילה לעולמות העליונים.

      שמו של גיבור האגדה "לוטרה קדושה" בא לידי ביטוי במעשיו. סגולת הלוטרה היא נשיות. הלוטרה היא סמל לאנרגיה הנשית המאוזנת השומרת על אמונה מוחלטת, ידיעה פנימית לגבי פתרון בעיות וחיבור לחלימה ולכוחות המיסטיים שלנו. הצייד האמיץ לוטרה קדושה משתמש בכוחותיו המיסטיים הפנימיים כדי להתמודד עם הצרה שנקלע אליה. האיכויות הנשיות של הלוטרה, נכונות לנשים ולגברים כאחד.

      הלוטרה מלמדת אותנו להשתמש בדמיון ולאפשר לדברים להתגלות בחיינו ולא לדאוג. היא גם מלמדת אותנו לקבל את המתנות שאחרים רוצים להעניק לנו. זוהי אנרגיה של קבלה המגלה לנו את כוחה של העוצמה הפנימית.

      אורלי נירן יהלום (גוטגנוני) היא מחברת הספר "בינת הלווייתן" ומנהלת מרכז "מעוף מקודש" לשמאניזם וריפוי תודעה. בתאריך 4 במאי, בשעה 17:00, יתקיים מעגל הנשים "לוטרה קדושה - לחיות מתוך זרימה", במרכז "מעוף מקודש" בראשון לציון. עלות כניסה: 30 ש'.