סבא קופיקו

פרופסור אשר את שמו איני זוכר אם איני זוכר או שמא לא ידעתיו לעולם, פרסם בעבר בעיתון "הארץ" (עיתון לאנשים שחושבים יותר מדי, עיתון לאנשים שחושבים את עצמם, ועוד שלל קטילות חדות שמערפלות את חנוך מרמרי) סדרת כתבות תחת הכותרת "התנ"ך. אין ממצאים בשטח".

הפולמוס האמוציונלי שעוררו דבריו - והבנאדם, בלי עין הרע, יודע לכתוב - כמו גם האובסס היהודי שקם והתרעם משל פעלה במחוזותינו משטרת המחשבות של ג'ורג אורוול, שעשעו אותי ברמה מעוננת. כתבתי כדבר הזה, אך לכבוד ספר בראשית והפרשה הנחמדה שלנו המתארת את בריאת העולם אכתוב זאת שוב: השאלה האם סיפורי התנ"ך אמינים או מפוברקים רלוונטית פחות מאפרים סנה. השאלה האם נקרע הים לשניים בצאת ישראל ממצרים היא שאלה שיש בה עניין, אך אין בה חשיבות. חשובה הסיבה שריבונו ראה לנכון לספר לנו כי אכן כך היה.

זהו גם דינה של בריאת העולם המתוארת בפרשתנו והדיונים הרבים שהיא פוערת בין דת ומדע. האם נברא העולם בשישה ימים? האם העולם אכן בן פחות מ-6,000 שנה? אין זו אלה מערכת שאלות שאינה ממין העניין. על מטרתה המדויקת של פרשת בראשית ניתן להתווכח, אי אפשר להתווכח על מה שאינו בין מטרותיה - לדווח לנו אינפורמטיבית מה טיבו המדעי של העולם. אני מצטער שאני שוב נשמע דני חמקני, אך כן, שישה ימים זו מטאפורה. בהחלט מטאפורה.

הרב קוק, שתשבחות לאיש יהיו תמיד אנדרסטייטמנט, דקר את הנקודה באופן מפורט יותר. לטענתו, תיאוריית ההתפתחות של דרווין איננה סותרת את היהדות אלא מפרטת אותה. המאבק הפילוסופי של ראשית המאה ה-19 בין מה שכונה אז הבריאתנים לאבולוציוניסטים, בעיני הרב קוק, היה מיותר לגמרי. אלוהים ברא את העולם, זה חד משמעי, אך הדרך בה הוא עשה זאת פתוחה למחקר. אם יאמר מישהו כי האדם הראשון שנברא ביום השישי התהלך על האדמה כבר לפני כן כאב קדום שלא היה אדם כי אם אב קדום המשותף לאדם ולקוף (כל יום בבריאת העולם יכול להיות גם אלף שנה, אם מפנימים את האלמנט הסימבולי שפירטתי לעיל), הוא לא יסתור דבר מהנאמר בתורה, הוא רק יפרט את הדברים.

במקום להתעמת עם המדע, שומט הרב קוקאין את השטיח מתחת הוויכוח ומעקר אותו מחדותו. אם תרצו את זה כסלוגן, "מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית" ו"מוצא האדם" של דרווין מסבירים את המה. התנ"ך מסביר את הלמה. נאמר זאת בדרך נוספת: דרווין מסביר את האופן. התנ"ך מסביר את המניע.


תסמונת דאום

מודעה שפורסמה בעיתונות, ייחתכו אוזניי אם לא כן: "סכך לנצח. אחריות לשלושים יום".