פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המפונים לא מצליחים להתנתק

      כמעט אלף ימים חלפו מאז ההתנתקות, וטרם נמצא פיתרון לכל המפונים, שמתקוטטים עם הממשלה, עם מנהלת סל"ע ועם הביורוקרטיה

      המפונים לא מצליחים להתנתק

      (צילום: שי מכלוף, עריכת וידאו: ענת ברק)

      אתר הקרווילות ניצן נראה מרחוק כמו כפר שליו ורגוע: בתים צמודי קרקע, מעליהם גגות רעפים אדומים. אבל מהר מאוד מתברר שהמראה הראשוני מטעה. כשמתקרבים מעט יותר רואים כבר מחזה מעיק. האתר ניצן, שנתיים וחצי לאחר פינוי המתיישבים מגוש קטיף, מזכיר יותר מעברה. הקרווילות הצפופות, המכולות שממוקמות בכל מקום והשדות שגדלים פרא בסמוך לבתים יוצרים תחושה של הזנחה.

      כמעט 1,000 ימים להתנתקות וטרם נמצא הפתרון לכל מתיישב. בימים אלו חלפו שנתיים וחצי מיישום תוכנית ההתנתקות ומפינוי תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, ועדיין רובם המוחלט מתגורר באתרים זמניים. אחוז לא מבוטל מהמפונים הפכו למובטלים.

      לפני מספר ימים נציגי העקורים נפגשו עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט. לדברי גורמים שנכחו בפגישה, נימת דיבורו השתנתה במהלך הישיבה. אם בתחילת השיחה הוא שפך את טענותיו כלפי נציגי העקורים על כך שהם מסרבים לחתום על ההסכמים על בתי הקבע, הרי שבסיום הפגישה, אולמרט ביקש מהנוכחים להגיש לו מסמכים. לאחר חג הפסח הוא ימסור את תשובתו. הנציגים כבר מבטיחים כי בתחילת השבוע החומר יהיה בידי ראש הממשלה.

      אלא שעוד לפני הפגישה, המפונים הרגישו שהמדינה התייחסה אליהם כאל מטרד. את ביצוע ההתנתקות ובניית אתר הקרווילות בניצן הממשלה הטילה על משרד הביטחון שידוע כגוף שמזיז דברים, אומרים נציגיהם. מדוע משרדי הממשלה האחרים לא פועלים כעת ביעילות של משרד הביטחון?

      23 ישובים תוכננו, רק 3 נבנים

      אחד המכשולים הגדולים בהבנה בין אנשי גוש קטיף לשעבר לבין הממסד הוא נושא מגורי הקבע. נתונים מראים כי מתוך 23 יישובי קבע שאמורים היו לקום, שלושה בלבד בשלבי בנייה. מה הסיבה לעיכוב? תלוי את מי שואלים. המשנה לראש מנהלת סל"ע, תומר מוסקוביץ', תולה את האשמה במפונים, שלטענתו מסרבים לחתום על הסכם המעבר.

      אלא שהמפונים טוענים כי הממשלה נסוגה בה מהתחייבויות קודמות. לאחר החתימה היכולת לשנות דברים תהיה קלושה. המועד היחיד שעוד ניתן לעמוד על מה שהתחייבו לנו, הם מסבירים, זה הרגע שלפני החתימה. "אם מבטיחים משהו ולא עומדים בהסכם, אי אפשר להאשים אותנו בזה שאנחנו לא רוצים לחתום", אומר יו"ר ועדת מפוני גוש קטיף, דורון בן שלומי.

      בדבריו, מתכוון בן שלומי בין היתר לאתר ניצנים. לטענתו, הממשלה התחייבה כי עקב עברם הכפרי של אנשי גוש קטיף, ישוב הקבע בניצנים יהיה כפוף למועצה האזורית חוף אשקלון ולא לעיריית אשקלון, וכעת הממשלה מעכבת את החלטתה הסופית. "כל הסכם איתנו צריך לעבור שבעה גופים, כמו אגף התקציבים במשרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה ומינהל מקרקעי ישראל", הוא מסביר. "מספיק שאחד מהם שולל את הסכם כדי לבטלו. כל אחד מלך".

      מנהלת סל"ע תומכת בדרישת בן שלומי, טוען מוסקוביץ', אלא שהעניין לא תלוי בה. לדבריו, הממשלה התחייבה לפעול לכך ששר הפנים יקים ועדת גבולות שתבחן את הנושא. אבל מבחינתו אין סיבה להתעכב בגלל העניין. ניתן להתגבר על המכשולים תוך כדי תנועה, הוא אומר, והמנהלת כבר החלה בעבודות הפיתוח בניצנים.

      גם החקלאות במשבר

      מחדל נוסף בנושא העקורים הוא החקלאות. יצחק דרורי היה חקלאי שגידל פלפלים והעסיק 20 עובדים. במחזור כספים של 1.7 מליון שקל בשנה, מתוכם 350 אלף שקל משכורת, הוא היה שב הביתה מידי ערב עייף, אך מרוצה.

      עכשיו הוא הפך לשבר כלי, כהגדרתו. בשנה האחרונה הוא עבד בעבודות תחזוקה בבניין, לפני חודשיים הוא פוטר, "ומאז אני מטפס על הקירות". היום משפחתו חיה על החסכונות וכספי הפיצויים, מה שיקשה עליה לרכוש בית קבע. הבית בן 280 מטר מרובע התחלף לקראווילה בגודל של 90 מטר, אליה הוא הוסיף עוד חדר שמשמש לסלון.

      "אני מתפלא איך ח"כים הצביעו על חוק מרושע כזה", הוא אומר. "איך יכול להיות שאדם עובד ומתפרנס בכבוד ומביאים אותו למצב כזה. ביקשתי קרקע חקלאית כדי שאוכל להמשיך לעבוד, אבל הביורוקרטיה בשמים. עד היום לא קיבלתי הסכמה כדי שקרקע תהיה על שמי".

      דרורי, מסתבר, לא לבד. יו"ר ועד החקלאים של המפונים, אהרון חזות, טוען כי 80 אחוז מבעלי המשקים לא שבו לעבודתם. גם הוא טוען שהבעיה היא בחוק יישום תוכנית ההתנתקות. "אחרי שהמדינה לקחה לי את העסק, היא פיצתה אותי ב- 39 אחוז ברוטו בלבד על שווי החממה, וזה עוד לפני ניקוי של חמישה אחוז ותשלום לעורכי דין. זו גזילה וגניבה של המדינה ברשות החוק. זה חוק שלא היה עובר במדינה אחרת, אפילו לא במשטרים חשוכים. היה טוב, לו הממשלה היתה מתקנת את החוק".

      לפני חצי שנה, החקלאים קיבלו עזרה מגורם בלתי צפוי. שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון (העבודה) שיגר מכתב לראש הממשלה ובו הוא מציע לבצע תיקונים בפרק החקלאי בחוק. "בשיחות רבות שקיימתי עם המתיישבים, התברר כי הפיתרונות החקלאיים המוצעים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, אין בהם כדי לאפשר את חזרתם של המתיישבים לפעילות חקלאית", הוא כתב.

      לטענת מוסקוביץ', הסיפור מעט יותר מורכב. לא כל מי שמגדיר עצמו חקלאי, הוא אכן כזה. יש מפונים שהיתה להם חלקה שהשכירו אותה לאחרים ואין סיבה שהם יקבלו מענק קרקעי, מעבר לפיצוי על החממות שהיו ברשותם. אלא שהשר שמחון הציע במכתבו לראש הממשלה מספטמבר 2007 לקבוע את הפיצוי על החממה בהתאם לעלות הקמתה, כפי שדורשים המפונים.

      העם עם המפונים

      מחקר שערכו פרופ' עזרא סדן ופרופ' יקיר פלסנר, מבסס יותר דווקא את טענות המפונים. על פי המחקר שהוצג בשדולה למען מפוני גוש קטיף בכנסת, מדינת ישראל נקטה במדיניות של השהייה וסחבת כלפי המפונים. לטענת המחקר, פיצוי נדיב למפונים, כדוגמת זה שקיבלו מפוני סיני (שני מיליון שקל לנפש לעומת חצי מליון למפוני גוש קטיף), היה מאפשר להם להקים קהילות באופן עצמאי בצורה טובה יותר מכפי שהמדינה מבצעת. המחקר קובע כי העיכוב בפיתרון בעיית המפונים עלה למדינה כמיליארד שקל וכל שנת עיכוב נוספת בפיתרון מוחלט למפונים יעלה למדינה 140 מליון שקל לשנה.

      סקר חדש שערך מכון "מותגים", מראה כי גם הציבור חושב שהממשלה נכשלה בטיפול במפוני גוש קטיף. על פי הסקר, שנערך במהלך חודש מרץ, 85 אחוז מהנשאלים נתנו לממשלה ציון בין "כישלון" ל"גרוע" בטיפולה במפונים. 48 אחוז האשימו את ראש הממשלה, אהוד אולמרט בכישלון במתן פיתרון לפונים. רק שישה אחוז מהציבור מאשימים את המפונים בכישלון של הפיתרון. 65 אחוז מהציבור טוענים כי על הממשלה לתת עדיפות מלאה בתעסוקה למפונים שאיבדו את פרנסתם כתוצאה מההתנתקות. מאחורי הסקרים והמספרים היבשים עומדים אנשים, שנפרדו מביתם ומחייהם המוכרים, ועדיין לא מצליחים למצוא את עצמם.

      ממנהלת סל"ע נמסר בתגובה: "פינוי גוש קטיף היה תהליך קשה ומורכב עבור כל אחד ואחת מהמפונים ומנהלת הסיוע עושה כל שביכולתה על מנת לאפשר למתיישבים לשמור על חיי המשפחה והקהילה להם היו מורגלים. ממשלת ישראל התחייבה לדאוג למפוני גוש קטיף למקום מגורים עד בניית מקום הקבע. מהנתונים הנמצאים בידי המנהלת עולה כי עד כה נמסרו כ-568 מתוך 1100 המגרשים המוכנים והם נמצאים בהליכי בניה. מנהלת סל"ע קוראת למתיישבים המתגוררים באתרים הזמניים לחתום על ההסכמים, כפי שכבר עשו משפחות רבות ולקחת אחריות על עתידם ועל עתיד ילדיהם".