המושב שהיה, המושב שיהיה

אין ספק שבמבחן העיקרי שלו, דו"ח וינוגרד, אהוד אולמרט הצליח. עם תמיכה ציבורית שנושקת את הרצפה ועם אופוזיציה לוחמנית וצרות מבית, כמו לוליין אמיתי, ראש הממשלה סיים אמש את המושב הרביעי של הכנסת ה- 17 בחיוך. אם לאחר דו"ח הביניים שפורסם באפריל 2007, התחזיות צפו את נפילתו עד אמצע-סוף 2008, הרי שעתה נראה שהוא נחל בהצלחה את המכשול העיקרי שהעיק עליו וגם את מושב הקיץ הוא יעבור בהצלחה.

אלא שלא הכל היה ורוד עבור הקואליציה במושב החורף. למביט מהצד נדמה כי כל יום נפתחת מלחמת קיום חדשה עבור קדימה והקואליציה, במיוחד לאחר פרישת סיעת ישראל ביתנו מהממשלה. גיוסי חירום של חברי כנסת בהצבעות הפכו לשגרה, וחוקים לא מעטים הצליחו לעבור למרות התנגדות הממשלה. ימי רביעי, בהם עולות הצבעות בקריאות טרומיות, הפכו עם הזמן לימי הניצחון של האופוזיציה שהצליחה להעביר הרבה הצעות חוק בקריאה מוקדמת.

יו"ר הקואליציה, ח"כ אלי אפללו, סותר את העובדה כאילו הקואליציה נחלה מפלות טקטיות. "תראה לי הישגים לאופוזיציה", הוא אומר, "לקואליציה, לעומת זאת, היו הישגים לא מבוטלים, כשבראשם יציבות שלטונית. נכון, הבסיס הקואליציוני צר יותר, אבל הוא יותר יציב".

גם יו"ר סיעת העבודה המתפטר, איתן כבל, שניסה להוביל עם חברי סיעה נוספים את פרישת העבודה מהקואליציה לאחר פרסום הדו"ח הסופי, חושב שראש הממשלה הצליח לעבור בהצלחה את המבחן הקשה שלו עם וינוגרד. עכשיו, לאחר שבסיוע ראש מפלגתו, אהוד ברק, אולמרט עלה מהקרשים, משימת הפלת הממשלה נראה קשה מתמיד. "לו ברק היה מחליט לפרוש מהממשלה, זו היתה יכולה להיות נקודת המפנה שתקפיץ את מפלגת העבודה לגבהים אחרים", אמר.

בסיעת העבודה עצמה, חברי הכנסת לא עשו עבודה קלה לברק וגילו עצמאות יתר. התחושה היא שהעצמאות של חברי הכנסת גרמה לכאב ראש לנשיאות הקואליציה, אבל כבל מכחיש. "זו אגדה אורבנית שסיעת העבודה לא היתה ממושמעת", הוא מכריז. "יש לנו נטייה להעצים מקרים כאלו ואחרים. הקואליציה היתה איתנה מאוד. כמו שאצלנו ירדו מעת לעת מהתלם, גם בקדימה לא כולם ישרו קו כל הזמן". לטענתו, דווקא ש"ס וישראל ביתנו בזמנו מיררו את חיי אפללו.

שלשום ערך יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, מסיבת עיתונאים, בה הוא מנה את כישלונות הממשלה, על פי נקודת ראותו. היעדים שראש הממשלה הציב, לטענתו, לא מומשו. אז נכון, אולמרט שרד את וינוגרד, אבל סער אומר כי מההתחלה הוא לא חשב שהדו"ח יצליח להפיל אותו. "אמרתי בשנה האחרונה שלהערכתי גורם הסיכון מספר אחד לממשלה הוא הנושא המדיני ולא וינוגרד".

לפחות במבחן מעשי אחד קל להיווכח שראש הממשלה לא הצליח לעמוד ביעד שהוא הציב לעצמו. בנאום פתיחת מושב החורף, באוקטובר 2007, אמר אולמרט כי, "אני מקווה שלקראת חגיגות ה- 60 למדינת ישראל נוכל להגיע לכך שעל שולחן הכנסת תונח הצעה מוסכמת לחוקה שתובא לקריאה ראשונה". כמובן שלפני שנת ה- 60 למדינה, אין סיכוי שהחוקה תגיע להצבעה במליאה.

לטענת סער, האופוזיציה הובילה את החקיקה, כאשר שלושת המחוקקים הגדולים היו גדעון סער, גלעד ארדן (ליכוד) ויו"ר המפד"ל, זבולון אורלב. "נשמעו טענות שהצלחנו להעביר חוקים רק בקריאה טרומית, אבל שליש מהחוקים שהעברתי בקריאה שניה ושלישית היו בניגוד לעמדת הממשלה, ואני לא היחיד".

כבל ואפללו הסכימו שהקואליציה נחלה את מושב החורף בהצלחה, אבל בתחזית לעתיד דווקא סער וכבל מסכימים. שניהם חוזים שהממשלה לא תמלא את ימיה. כבל אפילו מוכן לנקוב בתאריך, מרץ 2009, לסיום ימיה של הממשלה.

אפללו, לעומתם, חושב שמושב הקיץ, שיתחיל ב- 18 במאי, יהיה קל יותר מהמושב שהסתיים זה עתה. "אל תשכח שהמושב היה בציפייה של קריסת הממשלה. היתה עננה של וינוגרד ותקציב והצלחנו לעבור אותם בהצלחה. לכן מושב הקיץ יהיה קל יותר עבור הקואליציה".

מבחינת הליכוד, הדגש במושב הקיץ יהיה לחץ מתמשך על ש"ס לפרוש מהממשלה. "יש לי שיחות שוטפות עם אלי ישי, היו ויהיו עוד שיחות גם עם הרב עובדיה יוסף", הוא אמר. לדבריו, אמירתו שהממשלה לא תסיים את ימיה מבוססים על גורמים במפלגת העבודה.

חברי כנסת מסיעת העבודה מתמרמרים לא פעם כי ההסכם הקואליציוני איתם לא מתממש. כבל, שיחדל מלשמש כיו"ר הסיעה, מצפה שבמאי, סיעתו תתעקש יותר על מימוש ההסכמים הקואליציוניים. השאלה שנותרה פתוחה, מה יקרה אם ההסכמים הקואליציוניים לא יתממשו לשביעת רצונה של העבודה. האם היא תאזור אומץ לפרוש מהקואליציה – מה שיוביל לבחירות? נראה שהסיכוי לכך קלוש.