אני יכול לחשוב על מיליון גורמים, ואני לא סופר את הסטטיסטיקות, שהופכים את הבייסבול למשחק מופלא. הנה אחד: זהו משחק קבוצתי, אבל למעשה זהו מאבק אחד על אחד (זורק מול חובט) שגל של מאורעות מתרחש כתוצאה מהמאבק ביניהם, כמו אבן שפוגעת במים. זהו המשחק של אמריקה, אבל כמו שהעונה הזו הוכיחה, אין משחק יותר קומוניסטי מבייסבול, ר"ל: למרות המאבק האישי, למרות שהעונה הזו עוטרה בשלל הישגים אישיים (השיאים של בונדס וריקי הנדרסון, שיא החבטות לפינץ' היטר, הפרישות של גוון וריפקן), הרי שאף אחד מהשחקנים הללו לא הגיע לאוקטובר, החודש שבו נערכים מבחני הכניסה להיכל התהילה של הבייסבול.
אפילו ההישג הקבוצתי המרשים ביותר השנה, השוואת שיא הנצחונות לעונה על ידי סיאטל, מוכיח זאת: סיאטל הגיעה להישג הזה רק אחרי ששיחררה את שלושת כוכביה הגדולים - רנדי ג'ונסון, קן גריפי ואלכס רודריגז, שלושת הכוכביה הגדולים של הליגה כולה.
והשנה היא שנה באמת גדולה: הרודן הקומוניסטי, זה שקנה את דרכו לשלטון ללא עוררין בכסף, שהשפיל את כל מי שניסה להפילו (אפילו מבאי ביתו), הרודן עומד ליפול. ונכון שעל הנייר מי שיפילו יהיה עני מתמרד, אבל האמת היא שהנפילה, כמו שנופלים הגדולים ביותר, תגיע מהבית. בשורה התחתונה: היאנקיס לא יכולים לעבור את אוקלנד. מבחינה מקצועית, אוקלנד היתה הקבוצה הטובה ביותר בבייסבול בחצי השני של העונה, יש לה את קומבינציית ארבעת הזורקים הטובה ביותר בליגה, השחקנים שלה התבגרו וההגנה התחזקה, ההתקפה קיבלה חיים חדשים לאחר ההעברה של ג'רמיין דיי מקנזס במחצית העונה. ליאנקיס, לעומת זאת יש את רוג'ר קלמנס שדעך בסיומה של עונה מופלאה, לאנדי פטיט יש פציעה במרפק, אורלנדו הרננדז הפך לזורק שאתה לא בטוח אם הוא ישרוד אינינג אחד או שהוא ישאיר את יריב על אפס ריצות. מרק מוסינה הוא האס הכי בטוח במה שהיה פעם בלוק הבטחון של היאנקיס.
ליאנקיס יש שני יתרונות: בעמדת הזורק שאמור לסגור את המשחקים (מריאנו ריברה) ובעיקר בנסיון הפלייאוף שלהם. הבעיה היא שהזורקים של אוקלנד צעירים מספיק בכדי לזרוק מספר רב של אינינגים ולהימנע משיתוף זורקים מחליפים, נקודת התורפה של הקבוצה, אבל גם כך, ריברה הוכיח שהוא פגיע השנה ולא אוטומטי כפי שהיה בעבר. נסיון הפלייאוף הוא גורם שאסור לבטלו.
היאנקיס, בעיקר פטיט ודרק ג'יטר מכניסים לאובר דרייב מהרגע שנגמרת העונה הרגילה. הבעיה היא שאוקלנד לא חוששים מהיאנקיס. הם מרגישים שהם נשדדו בהפסד הפלייאוף בשנה שעברה והם ניצחו את היאנקיס בשבעת המפגשים האחרונים בין הקבוצות.
אבל כל זה בטל לעומת נושא השיחה במסיבת העיתונאים של היאנקיס יממה לפני המשחק. אחרי דסקוס מקצועי קצר הופנתה מסיבת העיתונאים לעובדה שג'ורג' סטיינברנר, הבעלים, לא החתים את ג'ו טורה, המנג'ר, על חוזה לעונה הבאה. בקבוצה של מוטימיליונרים, שזוכה בשלוש אליפויות רצופות ולאף שחקן שלה אין שום דבר נוסף להוכיח, יש לחפש את המקור לשאפתנות, להצבת אתגרים חדשים, להחזקה מתמדת של שלטר המתח. ביאנקיס זה היה טורה. כשטורה הכריז שהוא לא מודאג, ושהוא יהיה מועסק גם בעונה הבאה אפילו אם זה לא יהיה עם היאנקיס, היה ברור שהסוף מתקרב, שהאימפריה נפלה.
עוד שייר אחרון לאימפריה - אטלנטה, דידה את רגליו והגיע בכריעה אל הפלייאוף. אטלנטה תנצח את יוסטון בגלל שבסדרה של חמישה משחקים עדיין יש חשיבות רבה לשני הזורקים המובילים שלך וטום גלאבין וגרג מאדוקס הם עדיים שנייים מהיותר טובים בביזנס, מה עוד שג'ון סמולץ נותן לאטלנטה, סוף סוף, בטחון מלא בעמדת הזורק באיניניגים האחרונים. גם העובדה שליוסטון יש את יתרון הביתיות נותנת יתרון לאטלנטה. אטלנטה שיחקה השנה טוב יותר מחוץ לביתה, ובעיקר היא קבוצה שמייצרת ריצות לא על ידי מתודיות אלא בעזרת הום ראנס. המגרש החדש ביוסטון הוא מגרש של הום ראנס.
נכון שפקטור שני הזורקים הדומיננטים בסדרה של חמישה משחקים אמור להיות הכי רלוונטי לאריזונה, הרי לשני הזורקים הבכירים שלה, קורט שילינג ורנדי ג'ונסון, יש יותר מעשרים נצחונות כל אחד. הבעיה היא שג'ונסון לא מנצח בפלייאוף ואחריו בעמדת הזורק יש נפילת כשרון בעומק של הגרנד קניון. שילינג וג'ונסון יהיו חייבים לנצח את כל המשחקים שלהם כי לסט. לואיס יש את המאזן הכי טוב בבייסבול בחודשיים האחרונים. כל השחקנים שלה חזרו לפורמה, מי מפציעה (ג'יי. די דרו) ומי מכושר ירוד (ג'ים אדמונדס), וגם מרק מגוואייר רוצה לסיים עונה רעה (ואולי גם את הקריירה) בהרגשה קצת יותר טובה. ועוד לא הזכרנו במילה את אלברט פהולוס, לדעתי השחקן היעיל של השנה.
וסיאטל מה? בדרך לשיא הנצחונות שברה סיאטל את השיא של היאנקיס באמריקן ליג והשוותה את השיא של השיקגו קאבס מ- 1906. ההבדל בין שתי הקבוצות הללו הוא ששיקגו לא זכתה באליפות. לסיאטל ברור מה היא צריכה לעשות כדי שהעונה הזאת לא תישאר כנתון סטטיסטי. היא חייבת לקחת אליפות, או במילים אחרות: היא רק צריכה להמשיך לעשות את מה שעשתה לאורך כל העונה. קליבלנד יכולה להפתיע רק אם כל תותחי ההתקפה שלה - אלומר, גונזלס, תומה, קורדובה, לופטון - יכו בהצלחה מול רוטציית הזורקים המשובחת של סיאטל.
הרודן נופל, יחי הקומוניזם החדש
12.10.2001 / 10:19