שירה בציבור

"הארי קרישנה" זה לא רק הפזמון של השיר ההוא מהמחזמר "שיער", אלא זו שמה של אחת מהתנועות הרוחניות המרכזיות שהובאו בסיקסטיז מהודו לארצות הברית. המייסד של התנועה היה האיש בעל השם הבלתי אפשרי ב??הק?טיו?דאנטה סוואמי פ??ר?אב??הו?פ??ד?ה (1896-1977), שנחת בניו יורק בשנת 1965 והקים את הארגון ISKCON (International Society for Krishna Consciousness). אלו שביקשו להצטרף התחייבו לפעילות מיסיונרית, צמחונות, הימנעות מאלכוהול, סמים, הימורים והבטיחו לקיום יחסי מין רק לשם ילודה ולא למטרות הנאה.

היפים רבים ואף אמנים כמו ג'ורג' האריסון ואלן גינצבורג קיבלו על עצמם את עולם המצוות ההינדי ואת חובת השירה בציבור של המנטרה "ה?ר?ה קרישנה". פעולה זו הייתה אמורה לטהר את הנשמה מחטאים וליצור קשרים אדוקים עם האל קרישנה. בשנות ה-70 היו בתנועה יותר מ-100 אלף חברים שהקימו עשרות מקדשים ברחבי ארה"ב, בהם חולקו ארוחות חינם לאלפי חסרי בית וסתם בטלנים שהזדמן להם ליהנות מאוכל צמחוני משובח.

מותו של פראבהופדה בסוף שנות ה-70 הביא למהפך ביושרה של התנועה, ועד אמצע שנות ה-80 כבר עמדו כנגדה תביעות על הונאות כספיות, שימוש בסמים וחמור מכל - ניצול מיני של קטינים בבתי הספר של התנועה. 20 שנה לאחר מכן, אחרי ששילמה הנהלת התנועה פיצויים כספיים אדירים לכל התביעות שהועלו נגדה, פורסם בשנת 2005 מכתב התנצלות והודאה כי התנועה נמצאת על סף פשיטת רגל.

גם בישראל, מאז סוף שנות ה-60 התקיימה פעילות של קבוצת הארי קרישנה. למרות שלא התגלו שחיתויות מיוחדות, רוב הציבור המקומי, לא התלהב, לא מהקרחת עם הצמה ולא מהניסיונות להפצת ספרי קרישנה ומשירת המנטרה ברחובות תל אביב. ההורים פחדו מהכת החדשה שעלולה לכבוש את לב הילדים, וכך בשיאה, היו חברים בתנועה, 30 איש בלבד. באמצע שנות ה-90 בחרו הקרישנות הישראלים לחדול מפעילות ועברו לחיות כקומונה בקיבוץ חריש. חברי הקבוצה עוסקים כיום בהגשת ארוחות צמחוניות לנזקקים ועוזרים לנגמלים מסמים.