ישנה שאלה שמטרידה אותי כבר שנים: מהו הדבר היחיד שמשותף לפריקים, אנשים ששמים שחור בעיניים וכאלה עם שיער מוזר ביותר שאפילו הספר שלהם מתבייש? אחרי הרבה זמן פנוי לדברים החשובים באמת, הגעתי למסקנה: כולם גורמים לי להרגיש מאד לא טוב עם ארוחת הצהרים שלי. ואני מאד אוהב ארוחות צהרים.
בעיני, להיות פריק זה פשוט להשלים עם העובדה שאתה דחוי ולבד וגרוע מכך אתה סוג של נהנה מזה. מבחינתי,להיות פריק זה יותר גרוע מלהיות מעריץ של אבריל לאבין או נינט טייב או סתם להיות ג'ינג'י.קשה לי להבין מה מושך בן אדם להיראות כמו דרקולה ולהסתובב כך ברחובות לא רק בפורים.
למעשה, אני בטוח שלא הייתם רוצים להיתקל בשעת לילה מאוחרת באיזה ייצור מוזר עם איזה תספורת משונה שמזכירה לך קיפוד, עם שרשראות שפיצים חדים ומאיימים, ובקיצור - גוש שחור ומפחיד שמטייל לו. אחים שלי(כלומר אתם לא אחים שלי, אבל בכל זאת), צאו מזה. החיים יפים, נשבע לכם.
כל הארון שלכם צבוע בשחור? בקושי מסוגלים לראות את האור? ויש מצב שניב טועה ובגדול? שימו מוזיקה מתאימה ובואו לקבוע: פריקים - חם או סתם?