הארץ המובטחת

הפליטים לומדים מי הבוס

מעסיקים מלינים את שכרם, מתווכי עבודות עושקים אותם, והמרוויחים מהעובדים הזרים רוצים לגרשם. הארץ המובטחת, כתבה שישית

גיל קדרון
29/03/2008

אולי זה לא מפתיע: כאשר ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, מכריז על מלחמה ב"צונאמי" של מבקשי המקלט המדיני שהגיע אלינו מדרום - לא מעט אנשים ברחוב פועלים על פי אותה תפיסה של זילות חיי הפליטים. הם מנצלים את שעת הכושר על מנת להתעשר על גב מי שעברו תלאות אין סוף עד הגיעם ארצה.

ד' וב', שני פליטים מאריתריאה, עבדו במטבח של מסעדת דגים פופולרית בתל אביב. אחרי חודש של עבודה - 25 ימים, 10 שעות ביום של שטיפת כלים - סירב הבעלים, ששמו נקשר לא אחת לעולם התחתון, לשלם להם את משכורתם. משאיימו להתלונן במשטרה - פיטר אותם וזרק אותם מהמקום. כמובן בלי 7,000 השקלים - הון עתק עבור שני הצעירים שאז עוד התגוררו במקלט מתפורר בדרום תל אביב. השניים נותרו אובדי עצות, ורק תושייתם של שני מתנדבים, שכיתתו רגליהם למסעדה שלוש פעמים, כשאחד מהם מתחזה לעורך דין של האו"ם, שכנעה את בעל הבית לרשום עבורם את הצ'ק שהגיע להם כדין.

במקרה אחר, סטפן מחוף השנהב עבד משך חודש וחצי במשרדי ב.מ.וו ברחוב המסגר בת"א, אצל חברת הניקיון של המקום, "ג'יני". כשפוטר החודש, משום שלא הייתה לו אשרת עבודה, גילה ש-1,000 שקלים נוכו ממשכורתו. "הם אמרו לי שבכל יום הורידו לי 45 דקות עבודה, על הפסקות שלקחתי. למעשה הם הורידו לי שעה על כל יום, ובכל הזמן שלי שם לא לקחתי בכלל הפסקות. בכלל לא ידעתי שזה אפשרי. מנהל העבודה אמר לי שזה החוק בישראל".

מנהל העבודה בחברת "ג'יני", עזרא מועלם, מודה שהורדו לסטפן 45 דקות ביום בגין הפסקות תיאורטיות. "אמרנו לו לקחת הפסקה", טוען מועלם, "זו הבעיה שלו שהוא לא לקח אותן, לא שלנו." הבעלים של החברה, ניר שפירא, מתעקש כי "מעולם לא הלננו ולא שקל אחד מאף עובד. אני מתנגד נחרץ לכל מה שקורה בשוק העובדים הזרים והפליטים".

האמנם? בניגוד לטענת החברה, מבהיר עו"ד רפי הולין המתמחה בדיני עבודה, כי "הפעמים היחידות בהן עובד אינו זכאי לקבל שכר על זמן הפסקה, הוא כשמדובר ב'הפסקה אמיתית', שבמהלכה רשאי העובד לעזוב את מקום העבודה. אם עובד לוקח הפסקות בהן כוח עבודתו עדיין עומד לרשות מעסיקו, הוא זכאי לתשלום מלא גם עבור זמן ההפסקה."

בעקבות פניית וואלה! חדשות הסכימו ב"ג'יני" לשבת עם סטפן "כדי לפתור את אי ההבנה הזו".

ועכשיו: הפגנות מול בתי עסק

אלו כאמור רק שתי דוגמאות עדכניות. מי שרואה את התמונה הגדולה והעגומה הם האנשים בעמותת "קו לעובד". "הפליטים גודשים את המשרדים שלנו", מספרת חנה זוהר, מנהלת העמותה. מהרגע שהחלו לעבוד כאן, היו כאלה שהתחילו לנצל אותם."

אלפים מהפליטים בישראל אינם מחזיקים ברישיון עבודה, ולפיכך מתקשים למצוא תעסוקה ראויה. הם עוברים ימים על גבי ימים ללא אוכל, ואינם פוצים פה. גם מתווכי עבודות למיניהם מנצלים היטב את מצבם העגום. "המתווכים דרכם אנחנו עובדים", מספר עמנואל שהגיע מדארפור, "מורידים לנו באופן קבוע כמה שקלים מהמשכורת, ואפילו את מה שנשאר הם לא משלמים לנו כמו שצריך, כשהחישוב הסופי שלהם תמיד נמוך. אבל מי שמתלונן לא מקבל יותר עבודה, אז אנחנו לא אומרים דבר". עמנואל יודע שהוא מבין האנשים שמזלם שפר - לפחות הוא מקבל משהו. מתווכים רבים כלל לא טורחים לשלם, מחליפים מספר טלפון, והפליטים אינם יודעים למי לפנות כדי לקבל את כספם.

ב"קו לעובד" מנסים לסייע גם בנושא הזה. ראשית, הם החליטו לעקוף את אותם מתווכים, ששולחים את הפליטים למסעדות גוש דן הקרובות לביתכם, ופונים כעת ישירות לבעלי העסק, שלפי המציאות המשפטית אחראים לתשלום המשכורות שהמתווכים מלינים.

"מרוב ייאוש נהגנו לאיים על המעסיקים בתלונה, ואם הם לא היו נעתרים ניסינו לקחת אותם לבית משפט", ממשיכה חנה זוהר. "אבל זו אינה שיטה יעילה, ולכן אספנו כמה פעילים והחלטנו להפגין מול המסעדות. חומוסיה בתל אביב לא כיבדה צ'ק על סך 8000 ש"ח שהגישה לפליט, בתואנות שונות. התארגנו להפגין במקום, וברגע האחרון המסעדה הסכימה לשלם לו."

"תכננו הפגנה נוספת מול מסעדה בבית האופרה שלא שילמה לעובדים תאילנדים, ולאחר שדבר ההפגנה הגיע לאוזני הבעלים קיבלנו איומים. בסופו של דבר הבעלים הופיע אצלנו בעמותה והגיע לפשרה. אנחנו נמשיך בדרך הזו של הפגנת נוכחות מול בתי העסק העבריינים."

בעובדים הזרים קל יותר להתעלל

לממשלת ישראל אין מדיניות סדורה להתמודדות עם זרם מבקשי המקלט המדיני, והיא בוחרת פשוט להתעלם מקיומם, אולי מתוך תקווה שיתאדו מהנוף דרך מסתורית.

ויש כאן אלמנט נוסף: "הגעת הפליטים ארצה מאיימת על תעשיית הבאת העובדים הזרים", כך זוהר. "משרד הפנים, משרד התמ"ת, ומשטרת ההגירה עושים יד אחת נגדם. תעשיית העובדים הזרים היא תעשייה רווחית מאין כמוה, שלדברי נציגים מהממשלה מכניסה לעשרות אנשים - קבלני העובדים ואחרים - יותר ממיליארד ש"ח בשנה בכסף שחור. הם הפעילו לחץ על הממשלה לעצור את זרם הפליטים."

"התאחדות החקלאים, למשל, מתנגדת ליוזמה לשלב אצלם פליטים, כי הפליטים מוגנים על ידי אמנות בינלאומיות ואינם עובדים נרצעים. אין להם דרכון שאפשר לקחת, הם אינם משלמים דמי תיווך בסך עשרות אלפי דולרים רק על הזכות להגיע לארץ, ואינם מחויבים על פי חוק למעביד אחד בלבד. גם אין ביכולתם של המעסיקים לגרש אותם כשמתחשק להם. אז הם חשים שהרווחים שלהם עשויים להיפגע."

"התעמולה של משטרת ההגירה משומנת היטב: היא כביכול מגנה על תעשיית העובדים הזרים, ו'מצילה ענפים במשק'. בפועל, באופן פרדוקסלי, מצבם של הפליטים העובדים טוב בהרבה מאשר של אלה שהגיעו לכאן כחוק". את סטפן, עמנואל ומאות אחרים זה לא ממש מנחם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully