ר', אני והקמפיין האנטי-גרמני

נגד מקסיקו זה כבר היה ברור: מהגרמנים נשאר רק התחת. שמינית גמר המונדיאל בצרפת: המקסיקנים הובילו 0:1 כשרק קללה אצטקית עתיקה מונעת מהם שערים נוספים. הכסאח הגרמני כל-כך מעצבן, שפעמיים שלוש צעקתי באינסטינקט, מוקף גרמנים מכל עבר, את המילה המפורשת. קלינסמן הקשיש הישווה רבע שעה לסוף, בירהוף ניצח בדקה ה-86. גרמנים. אל תדאג, הבטחתי לר' ביציאה מהאיצטדיון, כדורגל גדול אין להם, רבע גמר הם לא עוברים.

כשהקרואטים דפקו להם שלישיה ברבע, לא נפלנו מהתרגשות. ר' היה פרקטי ובעל חלומות כדרכו, והחל מיד לרקום את התוכנית הגדולה: מונדיאל 2002 - בלי גרמניה. משימה מורכבת וארוכת שנים עמדה לפנינו. יצאנו לדרך בידיעה שרק לב מלא אמון יאפשר את ביצועה.

לא הופתענו במיוחד כשהגרמנים עלו ליורו 2000. אימפריות לא נופלות ביום, אבל גם כשהגרמנים חטפו אותה בשרשרת לא נפלנו מהכיסא. ידענו שזה חלק מהמגמה הכללית לסילוק הנבחרות הקרות והמעצבנות מהמונדיאל הבא (ובכללן נורבגיה המשמימה שהתרסקה, ובלגיה ואוסטריה שייפלו בקרוב אמן).

זה היה רק המבוא למשימה האמיתית: סילוק גרמניה כבר במוקדמות ל-2002. נצחון הבית הגרמני על יוון נתפס כהגיוני, אבל הנצחון בוומבלי הלבין את פנינו. התיקו האנגלי בפינלנד ציער מאוד והנצחונות הגרמניים השלישי (1:2 על אלבניה בבית משער בדקה ה-87) והרביעי (2:4 ביוון מצמד בדקות האחרונות) הוכיחו, לכאורה, כי חלום בלבד אנחנו חולמים.

בשלב זה נתכנסנו, ר' ואני, להתייעצות. הם על טיפות הדלק האחרונות שלהם, הרגיע ר'. טיפות הגז האחרונות, ניסיתי לדייק. שנינו ידענו שהטוב ינצח, רק לא ידענו שהוא יגיע מצפון. תיקו עם פינלנד לקח מהגרמנים נקודות ראשונות, השבדי הוביל את האנגלים לנצחונות, 1:5 מופלא בגרמניה, והנה נבחרתו של פרדי קרוגר (כפי שמכנה אותו ר' מזה שנים) יורדת למקום השני.

נמנענו מלהתלהב. כשמדובר בגרמנים, יש לפקוח עין. והאנגלים, לך תסמוך על האנגלים. בשבת האחרונה חולקה העבודה. אני הפעלתי את מלוא כוחותי כדי לכוון את כדורי הגרמנים לקורות ולשוער, ר' המנוסה עמל עד דקה 93 כדי להשוות פעמיים ולמנוע מהאנגלים לוזריות אופיינית.

עבדנו קשה אתמול, סיכם ר' המותש למחרת. תגיד, שאלתי, לכתוב על זה עוד לפני הפלייאוף מול אוקראינה? זה לא יביא את הנאחס? אל תדאג, ענה לי ר', שום דבר לא יעזור להם אם נמשיך להאמין.