לחסן אבל אחרת

נראה כי רוב האוכלוסייה וציבור הרופאים אינם מודעים כלל לחלקם המזיק של החיסונים. כאשר מבצעים פעולה חודרנית כלשהי, כמו הזרקת חלבון זר לילד, יש תמיד לשקול את תועלתה מול הנזק אשר עלול להיגרם.

בשנים האחרונות נשמעות יותר ויותר דעות אשר, מביעות ספק באותן הנחות יסוד שהוזכרו למעלה. בהחלט יתכן כי רובם של החיסונים (באופן בו הם מבוצעים כיום - מבחינת הכמות והעיתוי), גורמים יותר לנזק מאשר לתועלת. עצוב ואף מרגיז כי רובו של הציבור איננו מודע לנזקיהם של החיסונים. מחלות רבות ונזקים שונים היו יכולים להימנע אם המודעות לנזקי החיסון הייתה גדולה יותר.

1. האם מוכרחים לחסן החל מהיום הראשון ובמהלך שנת החיים הראשונה?

2. האם קיימת תועלת אמיתית בכל חיסון וחיסון?

3. האם יתכן כי החיסון אומנם מונע מחלה אחת - אך גורם למחלה אחרת?

4. האם נכון לחסן את כולם באופן סדרתי כנגד כל מחלה קיימת, או שמא כדאי לחסן באופן פרטני לפי הצורך ולפי הרגישות האישית?

5. האם המידע בנוגע לחיסונים המועבר לציבור הנו מדויק ומלא?

6. האם אין עדיפות לחסן למשל רק בקיץ ורק כאשר הילד בריא
לחלוטין במשך תקופה ארוכה (מספר חודשים לפחות)?

7. האם החיסון עלול לגרות את "נקודות התורפה" הבריאותיות
של הילד ולגרום לו לחלות במחלה שיש לו רגישות מיוחדת אליה
(נטייה משפחתית)?

8. האם אין זה נכון שההורים יחתמו על הסכמה לחיסון כמו לפני
בדיקות מסוימות או ניתוח וזאת לאחר שהנושא על כל היבטיו
הוסבר להם?

9. האם כאשר יש חשד להתפרצות של מחלה או תגובה קשה
(חום, אפתיה…) לאחר חיסון מסוים, יש להמשיך במתן חיסונים
כרגיל ולהתעלם מהעובדה שהילד הגיב באופן שלילי לחיסון?

10. האם חלק מהמחלות והבעיות ששכיחותן עלתה מאוד בעשורים האחרונים כהפרעות התנהגות, קשב, למידה וריכוז קשורות בחלקן למתן החיסונים בגיל הינקות?

11.האם יתכן כי מחלות המתעוררות בגיל המבוגר יותר, קשורות
בעצם להזרקת החיסונים בגיל הצעיר?

12.האם יתכנו שיקולים אחרים בהנחיות לחיסון מלבד טובתו של
הילד עצמו?

13.האם החיסונים הם אלה שגרמו להעלמותן של המחלות שכנגדן מחסנים?

· יש לשקול היטב את כדאיות מתן החיסונים בצורה גורפת.

· כדאי לשקול את התועלת מול הנזק, בכל חיסון וחיסון ובכל מקרה לגופו.

· חיסון שכדאי כיום לתת הנו כנגד שיתוק ילדים – בהאכלה, המכונה - SABIN.

· החיסונים שיש לשקול אם לתת או לא (בכל מקרה לגופו), הנם:
טטנוס, והמופילוס אינפלואנזה.

· החיסונים שכדאי לדחותם לגיל מאוחר יותר ולשקול אם בכלל הם נחוצים (בכל מקרה לגופו), הנם ENGERIX – הפטיטיסB. , שעלת ו M.M.R- (חצבת חזרת אדמת).

· את החיסון יש לתת רק במצב בריאות תקין לחלוטין. לאחר שהילד לא היה חולה כלל לפחות במשך שלושה חודשים. כמו כן, רצוי לחסן בקיץ (חודשים מאי עד ספטמבר).

· רצוי לא לחסן סמוך לגמילה מהנקה, או סמוך לתחילת ההליכה למעון או לגן.

· לא לתת לילד יותר מתרכיב חיסון אחד בכל פעם (לפצל את מתן החיסונים).

· אם קיים חשש שהילד כבר נפגע מחיסון אחד או שהגיב בחוזקה לחיסון, יש להימנע מלתת את החיסון הבא בזמן שנקבע ולדחותו לגיל מאוחר יותר ולבריאות תקינה.

· בילדים עם פגיעה נוירולוגית כלשהי יש לדחות את מתן החיסון לגיל מאוחר יותר. יש לשקול במקרה כזה לוותר על מתן החיסונים.

· כאשר ילד אחד כבר ניזוק מחיסון יש להיזהר יותר עם הילדים האחרים במשפחה.

· אם יש חשש לנזק מחיסון יש לפנות מיד לטיפול הומאופתי.

· בכל מקרה של התפתחות מחלה במהלך השנה הראשונה לחיים, ובעיקר אם הילד יונק, יש לבדוק ולשקול היטב את הקשר לנזקי חיסון.

· במקרה שהילד לא חוסן, ויש ידיעה על מחלה מדבקת (מגיפה) באזור, יש לפנות להומאופת המטפל לשם קבלת חיסון הומאופתי.

מתוך הספר "חיסונים? כל מה שרצית לדעת ולא העזו לספר לך" מאת דר' חיים רוזנטל, רופא כללי והומיאופת. ראש בית הספר להומיאופתיה במכללת אלבאום. מייסד ומנהל את "טיפה מן הטבע" - טיפת חלב בגישה הומיאופתית וטבעית.