פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחטים במקום סטטוסקופ

      הצ'י שלא זורם כראוי במרידיאנים, המחט הננעצת בגוף והדופק שמגלה הכל - מה אתם יודעים על דיקור סיני? לקסיקון הניו אייג'

      דיקור סיני

      השוני בין הרפואה המערבית לסינית הוא כמעט מוחלט. הרפואה הסינית שהתגבשה לפני 3,500 שנה מבוססת על איזון בין שני ההפכים היין והיאנג. בנוסף, במקום להתבונן במחלה ספציפית, באיבר נקודתי ובסימפטומים, בוחנים הסינים את האדם עצמו. האופן בו הוא חושב, מתבטא, נושם ומרגיש. כלומר, ההבחנה היא הוליסטית ולפיה אפשר לשער מדוע דווקא אדם כזה סובל ממחלה ספציפית. כמובן שגם היפנים, הטיבטים והקוריאנים טוענים לבעלות על שיטת הדיקור, אבל שתי השיטות הנפוצות כיום בעולם שייכות לסינים.

      האחת מכונה "השיטה המסורתית הסינית" (TCM) שעוסקת באבחון על פי הלשון והדופק והמטופל זוכה בה לעתים ליותר מ-10 מחטים. השנייה מכונה "גזעים וענפים" ונעזרת גם ברעיונות פילוסופיים ואפילו במפות אסטרולוגיות לאבחון הבעיה אצל המטופל. בשיטה זו נועצים בגוף לא יותר משלוש עד ארבע מחטים.

      עם זאת, שתי השיטות רואות במחלה מצב שבו הצ'י (אנרגיית החיים) אינה זורמת כראוי בתוך המרידיאנים (קווי אנרגיה). כל אחד מקווי האנרגיה האלו מקושר לאיברי הגוף החיצוניים והפנימיים. בשתי השיטות המטפל מתבסס על ספר הוראות כיצד לדקור בהתאם לכל בעיה, אך הוא אמור להסתמך בנוסף על האינטלקט גם על האינטואיציה. זה גם מה שהופך את כל העניין לבעייתי מבחינה מדעית, לוגית, אמפירית, מתודית או אנליטית - מהסוג שכל כך אוהבים במערב.

      מחקרים שנעשו במערב בשנים האחרונות גילו ממצאים דו-משמעיים: הדיקור עוזר, אבל ראו איזה פלא, גם דיקור אקראי, ללא התחשבות בנקודות מסוימות - עוזר. למרות השינוי הגדול ביחסו של הממסד הרפואי בישראל לרפואה הסינית, רופאים רבים עדיין מתקשים להפנות חולים באמונה שלמה לטיפולי דיקור. וגם אם זה יקרה, קשה לראות את המדע המערבי, מסכים לקבל על עצמו מושגים כמו מרידיאנים, אנרגיות וצ'י.