פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טילים נגד טילים (נגד טילים)

      במערכת הביטחון מתחולל מאבק על זהות מערכת ההגנה כנגד ירי הרקטות על הדרום. להלן האופציות, היתרונות, העלויות והחסרונות

      בדרום הארץ מתקיימת זה זמן מלחמה: גראדים, רקטות ארוכות טווח, פצצות מרגמה, צבע אדום. השאלה החמה כיום היא איזו מערכת הגנה מפני ירי תוצב באזור - והתשובה מורכבת, בין היתר, ממאבקי כסף ויוקרה בין התעשיות הביטחוניות. בדצמבר האחרון אישרה הממשלה העברת למעלה מ- 800 מיליון שקל ל'רפאל', ובכך אישרה למעשה כי מערכת 'כיפת ברזל' תהא זו שתגן על התושבים מפני הקסאמים. אלא שאז החלו לצוץ השאלות והאלטרנטיבות השונות. להלן מיפוי מפת מערכות ההגנה הפוטנציאליות על הדרום.

      המערכת: כיפת ברזל (יצרן :רפאל)

      איך זה יעבוד?

      המערכת בנוייה ממכ"ם מיוחד של התעשייה האווירית, המזהה את השיגור לעבר שטח ישראל. בתא השליטה והבקרה יישב קצין ממערך הנ"מ, שיראה היכן הרקטה צפויה לנחות. במידה ומדובר במקום מאוכלס, הוא נותן את ההוראה לשגר טיל מיירט, היוצא ממשגר הנמצא בסמיכות. בתוך כ- 15 שניות מרגע יציאת הקסאם, אמור הטיל המיירט לפגוש אותו באוויר ולפצפצו.

      "'כיפת ברזל' תצליח ליירט 90% מהקסאמים", אמר אורון אוריול, ראש מנהלת הגנה אווירית ברפאל, לוואלה! חדשות. "מערכת אחת תספיק לכל איזור שדרות והסביבה, והיא גם צפויה לספק מענה גם כנגד ירי קטיושות וגראדים באזור".

      כמה זה יעלה לנו ומתי זה יהיה מוכן?

      עלות הפיתוח היא כאמור למעלה מ-800 מיליון ¤, אולם עלות של טיל יירוט בודד מוערכת בכ- 40 אלף דולר. על פי התכנון, המערכת תוצב באיזור בחצי הראשון 2010.

      אז מה הבעיה?

      מדובר במערכת שנראית טוב על הנייר. בפועל, היא עדיין בשלבי פיתוח. מה גם שהיא תגיע לשדרות ולעוטף עזה רק עוד כשנתיים, כשעד אז ימשיכו הרקטות לפול ללא מענה. אולם אפילו לא זו הבעיה המרכזית: 'כיפת ברזל' אמורה לפגוע בקסאם לאחר כ- 15 שניות, כשבפועל הזמן שלוקח לרקטה שנורית מהרצועה לשדרות או ליישובים סמוכים יותר לגדר הוא בין תשע ל-13 שניות. כך שהמערכת שנבחרה טובה לטווחים ארוכים בלבד.

      עניין נוסף הוא העלות האדירה של המערכת. במידה שהפלסטינים יישגרו כ-20 קסאמים על שדרות, תצטרך ישראל לשגר מולם 20 טילי יירוט, שעלותם הכוללת תהיה 800,000 אלף דולר, ביום. מהכיס של כולנו כמובן.

      המערכת: סקיי-גארד/ נאוטילוס ( יצרן: "נורתרופ גרומן", ארה"ב)

      איך זה יעבוד?

      מערכת מיוחדת הנעה במהירות האור ובעזרת קרן לייזר אינפרא אדום יוצרת מגע עם הרקטה ומפוצצת אותה באוויר. המערכת מגיעה עד לטווח של כעשרה קילומטרים. "היא תספק תשובה לכל איום רקטי שמגיע מרצועת עזה, החל מהפצמ"רים ועד לקסאמים", אומר אל"ם (במיל') יוסי ארזי, מומחה למערכות נשק, "היתרון הגדול בנאוטילוס הוא הגנה מושלמת לכל היישובים שבעוטף עזה. היא יירטה מאה אחוזים מהרקטות במהלך ניסויים בארה"ב."

      כמה זה יעלה לנו ומתי זה יהיה מוכן?

      לדברי תומכי המערכת, בהם ראש המועצה האזורית שער הנגב אלון שוסטר, המערכת יכולה להיות מוכנה תוך 18 חודשים. עלות המערכת גבוהה יחסית, כמיליארד ומאתיים דולר להגנה על בכל עוטף עזה, אולם עלות יירוט רקטה זול במיוחד, רק כ- 2000 דולר ליירוט.

      אז מה הבעיה?

      במערכת הביטחון מתנגדים באופן נחרץ למערכת הלייזר, על אף שעד שנת 2001 ישראל לקחה חלק בפיתוח המערכת ואף השקיעה כמאתיים מיליון דולר בפיתוחה. על פי הטענות שנשמעות במערכת הביטחון, בניסויים שנערכו בארה"ב המערכת הצליחה ליירט רק 35 אחוזים מהרקטות שנורו לעברה. עלות רכישת הנאוטילוס גבוהה. גזי הפליטה שלה, לטענת מערכת הביטחון, עלולים להוות סיכון ממשי לתושבי האיזור. יעילותה מוטלת בספק בתנאי מזג אוויר סגריריים ועננות חורפית נמוכה.

      על רקע כל הטענות הללו ישראל העדיפה לבחור במערכת כחול-לבן, שכל פיתוחה התבצע על ידי תעשייה ביטחונית ישראלית.

      המערכת: "פלנקס" ("רייטאון", ארה"ב)

      איך זה יעבוד?

      המערכת עצמה כבר מגנה על בסיסים אמריקאיים בעירק. בתחילה יועדה בכלל להגנה על ספינות. המערכת כוללת סוללה של ארבעה תותחים ומכ"ם שעוקב אחרי רקטת הקסאם. ברגע שהרקטה משוגרת, נורים לעברה מאות קליעים מהתותחים, שיפגעו כמעט בוודאות ברקטה ויגרמו להתפוצצות באוויר. מערכת פלנקס אחת אמורה להגן על שטח של כקילומטר וחצי קמ"ר.

      כמה זה יעלה לנו ומתי זה יהיה מוכן?

      עלות של סוללה אחת מוערכת בכשני מיליון דולר, אולם על מנת להגן על שטח שדרות ויישובים הסובבים אותה יהיה צורך בכשמונה סוללות. עלות כל קליע (פגז) שנורה הוא כמה מאות שקלים.

      אז מה הבעיה?

      על הנייר הרעיון נראה יעיל, אך פרימיטיבי. במערכת הביטחון מתייחסים בזלזול להסבת תותחי הפלנקס נגד הרקטות. לטענת מערכת הביטחון, הפלנקס ייתן מענה רק כנגד רקטות לטווח קצר, ולא כנגד איומי הגראד. בעיה נוספת שעולה היא הנזק הסביבתי, שכן ירי של קליעים כנגד רקטה אחת יוצר רעש לא קטן, כך שאם הסוללות יוצבו בסמוך ליישובים מאוכלסים לא יהיה פשוט לישון בלילות.