בדרך הצהובה לליגה למקומות עבודה

אפשר להסתכל על כל הפרשה המוזרה שמטלטלת את הכדורסל הישראלי בספקנות מה ולהסתפק בהנחה כי מאחורי כל המהומה מסתתר הדיכאון המקומי של מכבי ת"א. דקות המשחק של בשוק וויצ'יץ' נראות כמו בעיה לא קטנה בהתהוות וכמו תמיד – במקום בו מכבי ת"א נפגעת, טובת הכדורסל הישראלי היא העניין האחרון של יו"ר האגוד, ה"ה שמעון מזרחי.

אפשר גם להניח – בלי להיחשב למטורפים – כי בכל תסריט שיתממש לבסוף, הקבוצה שתינזק פחות מכל האחרות תהיה זו שמאומצת על-ידי ענק הממתקים והקפה הישראלי. הגב הכלכלי של מכבי ת"א, לצד ההשתתפות המובטחת במשחקי היורוליג, אמורים להסיר כל דאגה מהלבבות ביד אליהו. בסופו של עניין, מכבי ת"א היא הקבוצה היחידה – קרוב לוודאי שבספורט הישראלי כולו – שאינה זקוקה לתמיכתו ולליוויו של אף אגוד על ישראלי. היא שייכת, תרתי משמע, לליגה משל עצמה.

דווקא בשל כך, החלטתה של מכבי, להצטרף, שלא לומר להוביל, את מרד הקבוצות באיגוד מריחה לא טוב. האינטרסים של מכבי ת"א שונים לחלוטין מאלו של כל חברותיה לשתי הליגות. בעוד היא שמה מעיניה להגמוניה באירופה ולחוזים כלכליים עם חברות תקשורת ופרסום מרחבי היבשת, עסוקים אלדד אקוניס ומוטי אמסלם יושבי הראש של גבעת שמואל ובני הרצליה בחישובי הישרדות גרידא. ההחלטה על שתי יורדות הופכת שני שלישים מהליגה למועמדות סבירות לירידה ואת הליגה למאבק פנימי – לא חף משעמום – בין מכבי להפועל ירושלים ואולי גם הגליל על הבכורה.

מוזר, אם כן, שמכבי ת"א מתנגדת למהלך החדש של אגוד הכדורסל, אלא אם היא נתלית עליו בכדי להיחלץ מהחלטת בית המשפט מיום א' המגבילה את מספר הזרים והבוסמנים שלא לשביעות רצונה. מספר היורדות והעולות לא אמור להשפיע עליה – משום בחינה – כהוא זה. אלא שכאן עולה נס המרד כחרב מתהפכת מעל ראשו של דני קסטן, היו"ר הכושל של האיגוד, ומרמז לו הצעה ש(כנראה) לא יוכל לסרב לה: מציאת הקומבינה שתאפשר את שיתופו של בוסמן נוסף במשחקי הליגה, תמורת הסרת איום פירוק הליגה. אם זה טוב למכבי, אומר ההיגיון הצהוב, זה טוב ליהודים.

בסופו של יום, אין להצעה לפרק את הליגה כל רגליים וידיים. איגוד השופטים, חוזי השידור עם ערוץ 5, החוזים עם הספוסנסרים האחרים (אוראנג' ובזק בינ"ל), בנוסף להשתתפות בכל המפעלים האירופאיים (למעט היורוליג..) מותנים בקיומו של איגוד הכדורסל. למנהלת הליגה החדשה (איפה שמענו את הרעיון הזה מקודם?) אין כל משאבים ואמצעים לכונן ליגה, לא תשתית לוגיסטית ולא תמיכה (עדיין) של פיב"א. מהלך פתיחה זה של פורום יושבי הראש מצריך שיתוף פעולה הן עם הטלוויזיה, הן עם שופטי הכדורסל בארץ והן עם פיב"א. באקלים הכדורסל בישראל בו שני יושבי ראש שמוכנסים לחדר יוצאים עם שלוש דעות שונות, אין כל סיכוי שהליגה החדשה תקרום עור וגידים.

האמת היא שתכלית המהלך לכופף את איגוד הכדורסל לרצונותיהם של קבוצות לחץ בתוך פורום יושבי הראש של הקבוצות. ההחלטה על שתי עולות ושתי יורדות מכניסה קבוצות רבות לאזור הסכנה ותחת להפסיק עם הפויילעשטיקים ולהודות שמשהו רקוב (מאוד) בממלכת הכדורסל הישראלי, הם מעדיפים לצעוק "המלך הוא ערום".

נכון, המלך הוא ערום. דני קסטן ואיגוד הכדורסל הם מופע מגוחך של עילגות וחובבנות, דוגמא טובה מאוד לניהול שהוא קומדיה. אבל גם התנתקות מהאיגוד לא תפתור את הרעות החולות של הכדורסל הישראלי – וואקום תקציבי, חוזים חסרי כיסוי, ניהול חובבני, היעדר קהל ורמת כדורסל בצניחה. טיפול השורש לו זקוק הכדורסל צריך להיעשות בתיאום עם ארגון על, חף מאינטרסים צרים. נאמר, איגוד כדורסל בהרכב או בראשות אחרת.

כאן שבה ונכנסת לתמונה מכבי ת"א אשר במקום להצטרף לקולות המלחמה הילדותיים של הפורשים, הייתה צריכה – דווקא בשל חוסנה, מעמדה והעצמאות היחסית שלה – לראות קודם את טובת הענף (שעליו היא יושבת) ולחתור, במקום לאיום פרישה שתכליתו לכופף את האיגוד לחזור בו מהחלטתו בנושא הבוסמנים, או להחלפת ראש המערכת באחר, שיסכים לרצונותיה של מכבי, היה על מכבי לקרוא בקול גדול לשינוי מבני באגוד עצמו, להקמת גוף (אפשר בפיקוח העל של שר הספורט המובטל), שידאג לאינטרסים של הכדורסל בארץ ולא לאינטרסים הצרים של כל אחד מהעוסקים בענף.

במקום בו איש אינו מסוגל לראות את התמונה הגדולה ולהבין כי הענף הייצוגי המצליח ביותר של ישראל צועד בעיניים פקוחות לאבדון, נחמד היה, לשם שינוי, אם מכבי ת"א, האחות הבכירה – מעשה ארה"ב ומלחמתה בטרור – תגבש סביבה חבורת אנשים שעניינם הצלת הכדורסל הישראלי. יש כבר שם מן המוכן: "קואליציה להצלת הכדורסל". קל"ה. זו לא תהיה משימה קלה, אבל אם האנשים בצהוב, כן בעיקר הם, יתחילו לדאוג לאינטרסים של הענף כולו ולא רק לתחת של האוהדים ביציעי יד אליהו, אולי ניתן יהיה למנוע את הפיכת הכדורסל הישראלי כולו לענף שמשחקים רק בליגה למקומות עבודה. ואנחנו בדרך לשם, שיהיה ברור.