האם אייכמן הציל מאות יהודים?

החיילים הסובייטים שכבשו את ברלין נדהמו לגלות במרתפו של בניין גדול ממדים 800 בני אדם שהסתופפו בחושך. "מי אתם"? שאלו החיילים והניצולים ענו: "אנחנו יהודים". החיילים שעברו בדרכם במחנות המוות הנאציים הופתעו לגלות יהודים חיים בברלין. מפתיעה עוד יותר הייתה העובדה שהניצולים שרדו ברשות ובחסות המשטר הנאצי. את זאת מגלה היום ה"סנדיי טיימס".

המבנה בו נמצאו הניצולים היה בית החולים היהודי, שנחנך בשנת 1914. בשנת 1933, כשעלה היטלר לשלטון הפסיקו לפעול רוב המוסדות היהודיים, אבל בית החולים נותר פתוח. הוא גם לא נפגע בליל הבדולח, ונותר תחת הנהלה יהודית. המנהל, ד"ר וולטר לוסטיג וצוותו קיבלו אישור מיוחד להמשיך לטפל בחולים, בשעה שנאסר על יהודים אחרים לשמש כרופאים.

לוסטיג, שעבד לפני המלחמה עם המשטרה, יצר קשרים מעולים עם הגסטאפו. הממונים על בית החולים מהמשטרה החשאית קיבלו את ההוראות שלהם ישירות מאדולף אייכמן, אדריכל הפתרון הסופי. בידיו של אייכמן שימש בית החולים כדי להטעות את יהודי ברלין ואת שאר התושבים, ולגרום להם לחשוב שההשמדה אינה מתבצעת. ההנחה של המשטר הנאצי הייתה שהידיעה על השמדה המונית של היהודים עלולה לגרום למהומות.

עובדי בית החולים, אם כן, הצליחו להינצל משום ששמרו על מקום עבודתם. ניצולים אחרים היו יהודים שהיו נשואים ללא יהודים. בשנת 1942, כשקצב הגירוש לפולין גבר, החלו להגיע חולים לבית החולים כדי שיפטרו אותם מה"יציאה לעבודה" במזרח. לוסטיג למעשה שימש סלקטור, חס על חיי אחדים ושלח אחרים אל מותם. גם מקרב הצוות נשלחו רבים לטרזינשטט ואחר כך לאושוויץ. על פי סיפורי הניצולים, אחיות שהסכימו לנהל רומן עם הרופא זכו בחייהן.

בשנת 1943, כשגברו הפצצות כוחות הברית, בית החולים הפך למעשה לכלא וניתנה הוראה "לנקות את ברלין מיהודים". נותרו בו היהודים המיוחסים, בני זוגם של גרמנים לא יהודים ואחרים שהיו להם קשרים עם השלטון. היו גם ילדים יתומים שאת מידת יהדותם לא ניתן היה לקבוע.

רבים שרדו גם בזכות מתן שוחד לפקידי שלטון שאיפשרו להם להצטרף ליהודים בבית החולים שהפך לבית סוהר. לקראת סוף המלחמה שרפו הגרמנים את תיקיהם של היהודים בבית החולים, ועל כן לא נותר לפרשה כולה תיעוד כתוב. הדיווחים על הפרשה יוצאת הדופן הגיעו מכמה ניצולים, בעיקר בזכות יומנה של פקידתו של מנהל בית החולים, הילדה קהן.