מאת גדי להב
מה משותף לרדיוהד, לניק קייב ולחטיף הבמבה? אין הרבה דברים שישראל יכולה להתפאר בהם כמובילה בתחומם, אבל בכל הנוגע לשלושה האלה, ישראל היא אימפריה. רדיוהד, כמו קייב בזמנו, הפכה למושא להערצה בארץ הקודש עוד לפני ההכרה לה זכתה במולדתה, בריטניה.
רדיוהד פרצה לתודעתנו עם "קריפ", שפשוט תפור לטעם הישראלי: קצת אקוסטי, קצת מכסח ועם מלודיה בלתי נשכחת. השיר קיבל מייד מעמד של המנון, אבל מי שעבורו רדיוהד מתחילה ומסתיימת ב"קריפ", נשאר עם השיר אבל מפסיד את הלהקה.
רדיוהד הוקמה באבינגדון שליד אוקספורד, כשת'ום יורק, הסולן ומרכז הלהקה, איגד סביבו את האחים קולין (בס) וג'ון (גיטרה) גרינווד, אד אובריאן (גיטרה) ופיל סלוויי (תופים). ספוגים בגיטרות של ג'וני מארר האחד והיחיד מהסמית'ס וחמושים בשם שנלקח משיר של הטוקינג הדס, רדיוהד מיקמו עצמם עמוק בזרם האלטרנטיבי והעצמאי הבריטי - האינדי.
אל תפספס
בתוך הים האלטרנטיבי
ב-1993 יצא אלבומם הראשון, "פבלו האני", שנבלע בים האלבומים האלטרנטיביים של להקות כמו ג'יימס, קינגסמייקר וקיי.אל.אף, שכולן נשארו בצילו של אלבום מבטיח עם עטיפה פרובוקטיבית בהרבה - אלבום הבכורה של סווייד. הקשר הישראלי מתחיל כבר כאן. "קריפ", לא מעט בזכותו של יואב קוטנר, הפך ללהיט היסטרי בארץ, הרבה מעבר להצלחתו בבריטניה. כבר באותה שנה הופיעה הלהקה בארץ, ב"רוקסן", מה שרק הופך את מעמדם למיתולוגי עוד יותר.
אבל את הפריצה הגדולה עשתה רדיוהד בהמשך דרכה: ב-1995 יצא "דה בנדס", שסיפק סאונד מגובש ומרטיט של להקה בטוחה בעצמה ובעלת אמירה ברורה וחדשנית. High and dry, my iron lung ו-fake plastic trees היו הלהיטים. רדיוהד קיבלו מעמד ראוי לא רק באנגליה אלא גם בעולם, בייחוד באירופה. את המהלך השלים "אוקיי קומפיוטר" שיצא ב-1997 והצליח להתעלות מעל הציפיות הגבוהות במיוחד. הירחון הבריטי "Q" הגדיל לעשות ובחר בו כאלבום הטוב בכל הזמנים.
העובדה שכיום כבר יש להקות כמו "מיוז", שמודות בגלוי כי רדיוהד היא מקור ההשראה שלהן, מעידה עד כמה משמעותית היצירה שלהם בעולם הרוק. חברי רדיוהד, קשובים לרוח התקופה, הפכו את הגיטרה לכלי שחורג מעבר לתפקידו המסורתי. במקום מסכי דיסטורשן או סולואים ארוכים הציגה רדיוהד קולאז' של צלילים, מרבד של סאונד דוקרני ומלטף גם יחד, כשמעליו מרחף הקול החד פעמי של יורק.
הרחק מאואזיס
"אוקיי קומפיוטר", מלבד היותו משופע בלהיטים כמו paranoid android, karma police ו-no surprises, ביטא גם את המלנכוליה שמלווה את הלהקה. הקטע האמצעי, fitter happier, הוא טקסט ציני ואדיש המדוקלם על ידי מחשב במונוטוניות מקפיאה.
מלבד שלושת האלבומים הרשמיים הוציאה רדיוהד עוד שני אלבומים קצרים (אי.פי): my iron lung ו-airbag / how am I driving, וכן קלטת וידאו בשם meeting people is easy, המתעדת את מסע ההופעות האחרון שלהם. ברחבי הרשת מסתובבים שירים נוספים של הלהקה, ביניהם ביצוע פרודי של wonderwall של אואזיס וביצוע אקוסטי מדהים ל-wish you were here של פינק פלויד. בין לבין שיחררה הלהקה קליפים יוצאי דופן, כמו זה של no surprises בו נראה פרצופו של יורק באקווריום ההולך ומתמלא במים.
בשנתיים האחרונות הלהקה לא הופיעה והתרכזה בהקלטות אלבומה הבא, שלפי אתר האינטרנט הרשמי של הלהקה (ששווה ביקור בפני עצמו) ייקרא "kid a", וייצא באוקטובר הקרוב.
תסרוקות מכסה הסיר של חברי הלהקה עלולות להטעות, כיוון שבניגוד ללהקות הבריט-פופ כמו אואזיס ובלייר, רדיוהד מתרחקת מרכילות ותקשורת. חבריה כמעט לא מתראיינים, לא שוברים חדרי מלון ומעדיפים את האינטרנט כדרך לתקשר עם המעריצים. את ההתמקדות שלהם במוסיקה ולא בכל הנלווה לה מבטאת היטב השורה של יורק מ"פרנויד אנדרויד": ambition makes you look very ugly. שישי ושבת בסינרמה, ראשון בקיסריה - הופעה חובה.