האם מקיין פסול מלהתמודד על הנשיאות?

הסוגייה האם אמריקאים שנולדו מחוץ לארצות הברית יכולים להיות יום אחד נשיאים שנויה במחלוקת מאז נחתמה החוקה האמריקאית ב-1787. לפי דיווח העיתון "ניו יורק טיימס", בימים אלו התעוררה המחלוקת ביתר שאת, על רק העובדה כי מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ג'ון מקיין נולד בפנמה.

בחוקת ארצות הברית נקבעו הדרישות ההכרחיות למועמדים לתפקיד הנשיא: אזרח ארצות הברית מלידה (natural born citizen), בן 35 לפחות, ותושב ארצות הברית במשך 14 שנים לפחות.

הביטוי הסתום "אזרח מלידה" מותיר מקום נרחב לפרשנות. התשובה על השאלה האם מי שנולד להורים אזרחי ארצות הברית מחוץ לגבולה, או מי שנולד בארצות הברית להורים שאינם אזרחים, נחשב לאזרח מלידה (במסגרת התיקון ה-14 המבטיח אזרחות אמריקאית לכל אדם הנולד בשטח ארה"ב) מעולם לא קיבלה תשובה חד משמעית. ככל הנראה, אזרחים אלו אכן יכולים לכהן כנשיאים, אך נושא זה מעולם לא עמד למבחן משפטי. עד עתה, לא כיהן בארצות הברית נשיא שנולד מחוץ לגבולות 50 המדינות.

מקיין נולד בבסיס צבאי באזור המכונה "קאנאל זון" לאורך תעלת פנמה, בו היה מוצב אביו, קצין בצי. יועצי הקמפיין של מקיין אמרו כי הסנטור הרפובליקני עונה על כל הדרישות למועמדים לנשיאות וציינו כי שאלת מקום הולדתו נבדקה בפעם הראשונה שבה רץ לנשיאות ב-1999 וכן נבדקה שוב הפעם.

אך לאור הדיון הציבורי המתעורר, ביקש צוות הקמפיין מתיאודור אולסון, עורך דין לשעבר ויועצו של מקיין, לערוך תחקיר משפטי מקיף בנושא. לדברי הסנטור לינדסי גרהם, ממקורבי מקיין, לא יעלה על הדעת הדבר כי בנו של חייל בצבא ארצות הברית שנולד בבסיס צבאי לא יוכל לרוץ לנשיאות.

הפיתרון לסוגיה עשוי לבוא על ידי שינוי חוקתי. אך יש הקוראים לקונגרס להעביר חוק הקובע שאמריקאים הנולדים מחוץ לארצות הברית יכולים להיחשב כמועמדים חוקיים לנשיאות.

מקיין אינו הראשון שנאלץ להתמודד עם הסוגיה. הראשון הוא הסנטור מאריזונה בארי גולדווטר. גולדווטר נולד באריזונה ב-1909 בשעה שזו הייתה טריטוריה אמריקאית בלבד, ולא מדינה ממדינות האיחוד. אך גולדווטר לא ניצח והעובדה כי אריזונה הפכה למדינה שלוש שנים אחרי תאריך לידתו גרמה לכך כי במבט לאחור הוא עמד בדרישות. והשני הוא ג'ורג' רומני, שנולד במקסיקו להורים שהיגרו לשם מארצות הברית ושב אליה, ולימים התמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-1968.