המאבק בחופש שלכם

ישראל על מפת הפונדמנטליזם העולמי

במדינות רבות מצנזרים את האינטרנט, לפעמים מסיבות פוליטיות או דתיות, ולפעמים מטעמי מוסר. לאיזו קטגוריה ישראל משתחלת?

שי אילן
27/02/2008

ישראל מצטרפת היום לרשימה הבלתי מכובדת של מדינות שהטילו צנזורה על תקשורת באמצעות האינטרנט, בעקבות החוק של אמנון כהן מש"ס. שר התקשורת אריאל אטיאס אמר שבשונה מפקיסטן, בישראל מי שירצה להמשיך ולראות תוכן פורנוגרפי יוכל לעשות זאת. אבל לא רק פקיסטן מצנזרת את האינטרנט. מספר רב של מדינות הטילו הגבלות בדרגות שונות של חומרה על תכנים ברשת.

בשנה האחרונה, המקרה הזכור ביותר של הגבלה היה הניסיון הבורמזי לחסום לחלוטין את תקשורת האינטרנט ממנה ואליה בזמן מחאת הנזירים הבודהיסטים. אז הגיע חלק ניכר מהדיווחים על האלימות שנקטה הכת הצבאית נגד המפגינים מבלוגרים שפרסמו מידע ותמונות של מה שראו ברחובות. הממשלה חסמה, כאמור, את אמצעי האינטרנט הרגילים, ורדפה את מי שניסה לעקוף את החסימה. למרות המאמץ הניכר, לא הצליחו אנשי הממשל לחסום את בורמה לגמרי, וטפטוף של מידע הוסיף להגיע למערב.

אירן חוסמת את גוגל

שני ארגונים מקיימים רשימות של מדינות המצנזרות את האינטרנט, ONI (יוזמת הרשת החופשית) ו–RSF (עיתונאים ללא גבולות). מהרשימות עולה שהתופעה של צנזורת האינטרנט רווחת מאוד, אבל בהחלט יש בתוכה גווני ביניים, ובחלק מהמדינות, הצנזורה היא רק בגדר תוכנית שעדיין לא יצאה לפועל בצד חוקים חסרי שיניים אחרים.

מגדילה לעשות בתחום הזה סין, שהסתייעה בגוגל בפיתוח כלי חסימה לתכנים ספציפיים. סין מסננת בעיקר תכנים פוליטיים, הנוגעים לשחרור טיבט, עצמאות טייוואן, הטבח בכיכר טיינאמן, דמוקרטיה ובצד אלה גם פורנוגרפיה. על פי הטענות במערב, אזרחים שנתפסו באינטרנט מעבירים מידע בעייתי נאסרו. מצד שני, השימוש באינטרנט בסין, בעיקר בערים, הוא רווח מאוד וישנם בלוגים רבים של משתמשים פרטיים המוקדשים לתיאור חיי היום יום במדינה. המצב בצפון קוריאה שונה לגמרי. שם יש רק כמה אלפים בעלי גישה לאינטרנט בכלל. גם התקשורת של האלפים הבודדים המחוברים עוברת צנזורה אינטנסיבית.

סוריה אוסרת גישה לאתרים בעלי תכנים שהשלטון רואה כמאיימים או לא מוסריים. באירן יש לצנזורה גם גוון דתי והדגש הוא לא רק על פוליטיקה אלא במידה רבה על תכנים מיניים ואנטי איסלמיים. גם באירן הושלכו אנשים לכלא על שימוש לא נאות באינטרנט. לפני כמה חודשים חסמה אירן לחלוטין את מנוע החיפוש "גוגל" למשך כ-24 שעות. הסברה היתה אז שזה נעשה בעיקר כדי לבדוק את התגובה של הציבור ואת תגובת מדינות העולם.

בערב הסעודית, למשל, עוברת כל התקשורת דרך שרת פרוקסי, ובו היא מסוננת. לממשלת ערב הסעודית רשימות של אתרים המחולקים לשתי קטגוריות של איום, אתרים לא מוסריים ואתרים מסוכנים ביטחונית.

בצרפת חוסמים את הנאצים

במערב, באופן כללי, צנזורה גורפת כמעט לא קיימת. ישנם מקרים של סינון של תכנים מסוג ספציפי. קנדה, למשל, מונעת באופן פעיל גישה למידע משפטי ומידע על עבריינים צעירים. בקנדה קיים פרויקט המסנן אתרים מחוץ למדינה המציגים פורנוגרפיית ילדים. גם בדנמרק ובשוודיה מסוננים אתרים המציגים פורנוגרפיית ילדים. בפינלנד התחילה הצנזורה כפרויקט נגד פורנוגרפיית ילדים, אבל רבים מהספקים שהצטרפו לפרויקט החלו לצנזר גם תכנים פורנוגרפיים רגילים, בעיקר בין גזעיים והומוסקסואלים.

בצרפת דרשו בתי המשפט מספקי האינטרנט לחסום אתרים נאציים. רוסיה חסמה אתרים מן הקווקז המציגים את הזוועות שחוללו חיילים רוסים נגד הצ'צ'נים. טורקיה ניסתה לחסום את הגישה לאתר YouTube, אבל נאלצה להסיר את החסימה כעבור יומיים, בגלל מחאה נרחבת.

כך שביחס לעולם האיסור נמצא הישראלי במקום כלשהו בין התפיסה החשוכה, האוסרת כניסה לאתרים באופן גורף בגלל נימוקים פוליטיים או דתיים, לבין הניסיון החשוב למנוע פגיעה בילדים, או בזכויות יוצרים, כנהוג במדינות רבות במערב. כשזוכרים שיוזם ההצעה הוא איש ש"ס, המרחק מהמערב לפתע גדול למדי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully