טענות שהעלו לאומנים ברוסיה כי לדמיטרי מדוודב, יורשו הנבחר של ולדימיר פוטין, יש שורשים יהודיים, העלו את נושא האנטישמיות על פני השטח במסע הבחירות לנשיאות ברוסיה. סגן ראש הממשלה, שניצחונו בבחירות ביום ראשון הוא לכל הדעות הימור בטוח, אמר כי הוא משתייך לדת האורתודכסית הרוסית, אך מספר קבוצות לאומניות טוענות כי שם המשפחה של אמו, לפני הנישואים, שפושניקובה, הוא שם יהודי וכי מדוודב אינו ראוי להיות נשיא בשל כך.
צוות הקמפיין של מדוודב סרב לאשר או להכחיש את השמועה כי יש למתמודד לנשיאות שורשים יהודיים. הקרמלין מוקיע את כל גילויי האנטישמיות לסוגיהם.
דתו של מדוודב לא היוותה נושא לדיון בקרב התקשורת הרוסית, אך היוותה נושא לדיון מעמיק באינטרנט בקרב קבוצות ימניות קיצוניות. "מדוודב מעולם לא הסתיר את הסימפתיה שהוא חש כלפי היהדות", אמר ניקוליי בונדריק, ראש המפלגה הלאומנית הרוסית בסנט פטרסבורג. "בעורקי הנשיא צריך לזרום הדם של עמו. שערו בנפשכם כי ליפן יהיה נשיא סיני", הוסיף.
פנחס גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה, אמר כי השמועות כי למדוודב שורשים יהודים מהווה פרשנות חדשה לתמה השחוקה של הלאומנים הרוסים. "בשנות ה-90, קבוצות לאומניות טענו כי הנשיא בוריס ילצין הוא יהודי. אותו דבר נאמר על ג'ורג' בוש", אמר גולדשמידט. "כל מי שמתנגד לשנאת זרים ולגזענות נתפס בעיני חוגים מסוימים כאינטרנציונליסט או כ"קצת" יהודי", הוסיף.
היסטוריה של אנטישמיות
לפי הערכות מנהיגי הקהילה היהודית, כמיליון יהודים חיים ברוסיה, רבע מהם במוסקבה. אפליה על רקע דתי אינה זרה להם. תחת שלטונה של הקיסרית קתרינה, הוגבל שטח המחייה של היהודים למערב רוסיה. במהלך פוגרומים במאה ה-19, הוכו, נאנסו ונרצחו יהודים רבים וכפריהם נשרפו. מנהיגי רוסיה הסובייטית התנכלו אף הם ליהודים וחשדו בקשריהם עם המערב. אלפי יהודים נאלצו להסתיר את זהותם ובשנות ה-70 וה-80, כמיליון יהודים נמלטו מרוסיה למדינות המערב ולישראל.
אחרי קריסתה של ברית המועצות, התמקדה האנטישמיות באוליגרכים אנשי עסקים, מרביתם יהודים, שעשו הונם בן לילה בשל הפרטת נכסי המדינה.