שרון בן 80: מה נותר מהמורשת?

היום מלאו 80 לאריאל שרון. כבר למעלה משנתיים שאחד מראשי הממשלה הדומיננטיים והכריזמטיים בתולדות המדינה מחוסר הכרה. מה נותר מהאיש ששלט בישראל ביד רמה כמעט שש שנים? האם יש לזכור את תקופתו כטובה לישראל, או שמא במבט לאחור שרון כשל? כפתורי ההצבעה והטובקים שלכם.

(צילומים: רויטרס)

הגעגועים למי שהיה אחד מראשי הממשלה היותר שנויים במחלוקת בתחילת דרכו והפך בהמשך לקונצנזוס, צפים ועולים היום, לרגל יום הולדתו ה-80 של אריאל שרון. שרון, ששרוי בתרדמת מאז שאושפז לפני כשנתיים, הוביל מהלכים חשובים וחיזק באופן משמעותי את חוסנה הביטחוני של ישראל. ראש הממשלה לשעבר היה גם שועל קרבות ותיק בפוליטיקה הישראלית והצליח להחזיק קואליציה מלוכדת במשך כהונתו, זאת למרות ההתנגדות הקשה למהלך המרכזי שלו - תכנית ההתנתקות מרצועת עזה, שבמסגרתה פונו ישובים ישראלים רבים.


יש שסוברים, כי שרון עשה את המהלך מטעמים פוליטיים בלבד. אולם שנתיים וחצי לאחר ההתנתקות קשה לשכוח כיצד הוא נאבק בעוז במתנגדים למהלך שאיימו לא אחת על חייו של מי שנחשב לאבי המתנחלים. היום מורגש חסרונו של המנהיג, שגם אם הואשם בשחיתות ובעקירת ישובים, הביא לתחושת תקווה בקרב ישראלים רבים. הם חשו, לראשונה זה זמן רב, כי מהלכים גדולים יכולים להתבצע אם מתעקשים ודופקים על השולחן. מהלכים גדולים שכה חסרים היום, כשהמנהיגות שבראשה עומד ראש הממשלה אהוד אולמרט, נראית אובדת עצות מול המתרחש באזור.


עצוב שמי שהקים מפלגה שהיתה אמורה להיות מפלגת מרכז והתכוונה לבצע תהליך התכנסות שיפסיק את הכיבוש הישראלי בשטחים, הפכה למפלגה שמאחורי האג'נדה החלולה שלה ניתן למצוא רק געגוע לאביה המייסד.

עד לא מזמן, הוא לא היה רק ראש ממשלה. לפרקים נדמה שהוא המדינה עצמה. שמש העמים החדשה. מנהיג שרץ לבחירות במפלגה אחת וגרף מספר מנדטים עצום רק בזכות הפופולריות שלו ואז הקים מפלגה אחרת, שחרתה על דגלה לא נושא אלא אדם, אישיות, כריזמה. מתק לשונו המיס חברי מפלגות מתחרות, עיתונאים העריצו אותו, פרשיות השחיתות לא דבקו בו. הוא לא חשש לפנות ישובים ולהפנות גב למתנחלים, להם היה פטרון במשך שנים.


מה נשאר מהעוצמה האדירה הזאת ביום הולדתו ה-80, מעט יותר משנתיים מאז התמוטטותו? תסתובבו ברחוב הישראלי, תאזינו לתוכניות האקטואליה, הביטו במערכת הפוליטית ולא תמצאו לו זכר. האיש נעלם כלא היה. זה לא מקרי: לא נעים לומר, לאור מצבו הקשה של האיש, אבל שרון הותיר אדמה חרוכה. בתקופתו אמנם שוקמה הכלכלה המקומית, שעמדה על סף קריסה, אבל האשראי על כך מגיע לשנוא נפשו, בנימין נתניהו. כל שאר הירושות של שרון היו בעייתיות במקרה הטוב וקטסטרופליות במקרה הנפוץ יותר: ההתנתקות מעזה התרסקה בפרצוף, החמאס עלה לשלטון, הקסאמים מתעופפים והפלישה חזרה היא רק עניין של זמן; שרון היה אחראי למינויו של דן חלוץ, אדריכל הכישלון בלבנון, ולהקמתה המופקרת וחסרת התכנון של קדימה, שהולידה את יורשו הבינוני כל כך, אהוד אולמרט. שלא לדבר על מורשת שרון של כוחניות ושחיתות שלטונית, שכבר מתקבלות בשוויון נפש על ידי הציבור.


יש להוקיר תודה לשרון רק על דבר אחד: הוא לימד אותנו שאין ללכת שבי אחרי אישיות כובשת, עוצמה וביטחון בצדקת הדרך. הוא לימד אותנו שלעיתים, הדרך מובילה לשום מקום.