הטאליבן – לבד מול שאר העולם

ליד תנועת הטאליבן - "תלמידי קוראן", בשפה הפרסית - אפילו שלטון האייטולות באיראן מצטייר כמתון. מלבד מתן מקלט לטרוריסט הבינלאומי, אוסאמה בן לאדן, היא נאשמת ביחס מחפיר למיעוטים ולנשים, בחילול אתרים היסטוריים ובהשמדת פסלים וחפצי אמנות.

התנועה מייצגת את הפשטונים – הקבוצה האתנית הגדולה באפגניסטן, שמהווה כמעט מחצית מהאוכלוסיה. כיום היא שולטת בכ-90 אחוז משטח המדינה ונאבקת באויבותיה על השטחים הנותרים. בראש המתנגדים לה ניצבת ה"ברית הצפונית", המייצגת מיעוטים אתניים – בהם אוזבקים וטג'יקים.

רק שלוש מדינות ריבוניות בעולם הכירו בשלטונה של התנועה באפגניסטן – פקיסטן, ערב הסעודית ואיחוד האמיריות הערביות. כיום, לאחר הפיגועים בארה"ב, ניתקו איחוד האמירויות וערב הסעודית את קשריהם עם הטאליבן. מנהיגי הדת בטהרן הוקיעו אותה כקיצונית. בכינוסי האו"ם, המושב עדיין שמור לנשיא המודח, פרופסור בורחנודין רבאני.

האידיאולוגיה של התנועה הטאליבן מציגה שילוב של אלמנטים איסלמיים-פונדמנטליסטיים, לאומניים ובדלניים. אפגניסטן היא המדינה הראשונה בעולם מאז ימי הנאצים, שאילצה בני מיעוטים לשאת טלאי צהוב על בגדיהם. היא גם זו שאחראית להשמדת פסלי בודהה עתיקים במחוז במיאן שבמרכז המדינה, בטענה כי על פי חוקי האיסלם יש להורסם. תחת שלטונה, נאסר על ילדות ללמוד בבתי ספר ומנשים לעבוד.

בשל האיסור על כניסת עיתונאים ואנשים פרטיים למדינה, קשה לאמוד את שיעור התומכים בטאליבן בקרב תושבי אפגניסטן. עם זאת, לפי הרוח העולה מדיווחים של פליטים ואורחים לרגע, אפשר להבין שהטאליבן, ועמה הפירוש הקיצוני לחוקי האיסלאם, שנואים על ידי הרוב המכריע של האפגנים.

בראש הטאליבן עומד המנהיג הרוחני, מולה מוחמד עומאר, שלו יחסים אישיים קרובים עם בן לאדן. הוא נבחר לתפקידו - "מנהיג המאמינים" ("אמיר אל מואמין") – ב-1996, על ידי אלף חכמי דת. הוא מהווה דמות חריגה מאוד בנוף הפוליטי העולמי, ומעט מאוד ידוע עליו. מעטים נפגשו עימו ותמונה שלו מעולם לא פורסמה.

לפי הדיווחים, עומאר נולד ב-1962 למשפחה עניה ושאף להקדיש את חייו ללימוד קוראן. הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979 שיבשה את תוכניותיו, והוא נרתם להתקוממות האפגנית-מוסלמית נגד השנאה הקומוניסטית לדת. במהלך הקרבות נפצע ארבע פעמים ואיבד ככל הידוע את עינו. ברוב המכריע של הזמן, הוא מתבצר בעיר קנדהאר, המעוז הראשון שנכבש על ידי תנועתו באפגניסטן. מאז נולד, ביקר בקאבול, בירת אפגניסטן, פעם אחת בלבד.

מנהיגותו של עומאר בתנועתו אינה מקובלת על הכל. מבקריו טוענים שאינו בקי מספיק בהלכות האיסלם. מושל קנדהאר, מולה מוחמד חסן, צוטט כאומר שבאופן מפתיע ידיעותיו של עומאר בקוראן מועטות מאוד. אחרים אף הטילו ספק באשר לזכאותו לתואר "מולה" (מלומד). ועדיין, עומאר, שמשתייך לאחד הפלגים הקיצוניים בטאליבן, מנחה את הפרשנות הנוקשה של חוקי האיסלאם במדינה. מאז מתקפת הטרור בניו יורק ובוושינגטון, הוא גם האדם האחרון המפריד בין הנשיא בוש והטרוריסט בן לאדן.