אתרוג במרינדה

"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג. ויש ירידה לפרטים:)

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים" (באותו פרק. ונעבור לאינפורמציה מעובדת:)

סוכות התחיל בט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים. היום הראשון הוא יום טוב, ודאי השגחתם בכך שהוא לא יום רע, ששת הימים שאחריו הם ימי חול המועד, והיום האחרון קרוי הושענא רבה. מיד לאחריו שמיני עצרת, עמו מגיע בילט אין גם שמחת תורה שממש יוציא אתכם לרחובות מרוב אושר (ואם כבר אושר:)

אין לכם דבר מלבב יותר מחג שהמוטיב המרכזי בו הוא השמחה. שמחת החקלאי, שמחת היהודי שעבר את ימי הדין ונתכפרו עוונותיו, שמחת תורה ושמחה ארליך. אם תחושו עליצות דעו כי לא מזג האוויר הוא שמהתל בכם, אלא החג האופטימי הוא שחדר לנקבוביות הנפש (ולסיום, משהו בקצב האחדות:)

ישיבה בסוכה וארבעת המינים - הרי לכם שתי מצוות חושניות וריחניות מהמעלה הראשונה. מדובר במצוות טוטאליות בהיבטים הפיזיים שלהן. אין זו אלא סינתזה מן המעלה הראשונה, בין הרוח (ארבעת המינים כאתוס רוחני לגמרי) לחומר (ובמקרה זה הצומח). נייס.




תסמונת דאום

לכבוד החגים, בדיחה קולטורית: רובי רוטר שליווה את בנו אופיר לשיעור בלימודי משחק התעניין בהתקדמותו בלימודים. "אני מתקדם נהדר, אבא", השיב אופיר, "נתנו לי תפקיד בהצגת סוף השנה, לגלם בעל משפחה שנשוי 20 שנה". "יופי", אמר רובי, "אם תמשיך להתמיד כך, אולי בסוף יתנו לך גם תפקידים עם טקסט".

ועוד סיפור, בקצב רון מיברגי, אקרא לו "סוכות ואני": בילדותי ישן הייתי בסוכה בהתרגשות רבה. אבי המנוח מדי תמיד היה מבקש ממני בטרם היינו נרדמים שלא אנחר. הוא היה מסביר כי בלילה הקודם נחרתי ואיש זולתי לא נרדם. והנה, לילה אחד במקרה התעוררתי באמצע הליל, ומה שומעות אוזני בנות שבע השנים? קול נחירות עז המשתרע על פני הסוכה במין סינכרון מטורף של קולות היוצאים מאזור אבי ומאזור כמה מאחי הגדולים. קשה לי להסביר מה כל כך קומם אותי, אך הידיעה שיש נחירות (ועוד איזה), והן לא קשורות בי, נטעה בי תחושה שרמייה היתה בסוכה הזו. שמשהו מסריח בממלכת דאום. משפט המחץ של הבוקר ( "אבא, אמרת שאני נוחר , אבל אתה כל הלילה השרחת - טעות במקור, במקום החרשת - את הסוכה") הפך לקאלט בקרב משפחתנו הענפה. סתם שתדעו.