"יש כאן שני עמים - צברים ועולים"

בקרב קהיליית עולי מדינות חבר העמים התחזקה בסוף השבוע התחושה לפיה החברה הישראלית מפלה אותם לרעה. העולים, אשר חלקם עדיין לא התאושש מהפיגוע הרצחני בדולפינריום בתל אביב, נאלצים להתמודד עם אסון כבד נוסף ואובדן עשרות חברים נוספים. "אסון המטוס והתגובה אליו בישראל, רק חיזקה אצלנו את התחושה שיש כאן שני עמים. עם של עולים חדשים ועל של ותיקים", אמר יצחק רזובסקי, מנכ"ל העמותה לאיכות החיים של עולי ברית המועצות לשעבר. "קשה לנו להשתחרר מהרושם שהחברה הישראלית מתיחסת למותו של צבר אחרת מאשר היא מתיייחסת למותו של עולה חדש", הוא סיכם. דבריו הובאו ב"מעריב".

מקס לוריא, עורך העיתון "מיג" בשפה הרוסית פירסם מאמר בידיעות אחרונות, בו הוא מאשים את החברה הישראלית בכך שהיא פשוט לא מקבלת לשורותיה זרים, "לא בחייהם ולא במותם. לא על האדמה וגם לא בשמיים".

הטענות העיקריות של קהיליית העולים מופנות כלפי הממשלה והתקשורת, שלא הכריזו על יום התרסקות המטוס כיום אבל לאומי.

השר דני נווה, העומד בראש ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים, אשר עיקר הביקורת מופנת כלפיו אמר בתגובה: "שקלנו את האפרות של הורדת דגלי המדינה לחצי התורן, אך התברר כי מדובר באקט בעייתי שכן מנהגי האבלות נדחים בשל החג".

זוהי אינה הפעם הראשונה בה נדרשים העולים לגלות איפוק נוכח מנהגי הדת. משלחת החילוץ הישראלית אשר אמורה היתה לצאת בבוקר יום שישי עוכבה בהוראת הרב הצבאי הראשי, תת אלוף ישראל וייס, מחשש לחילול שבת. וייס טען כי מכיוון שלא מדובר במשימת הצלה, אין לחלל שבת ואין לשלוח משלחת שתעבוד בשבת. "אם היה איזשהו סיכוי למצוא ניצולים, השאלה בכלל לא היתה עולה על הפרק", מסרו ברבנות הצבאית. החלטתו של הרב הצבאי, שגובתה על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, התקבלה בכעס רב במשרד התחבורה ובקרב גורמים מקצועיים אחרים.

גם המערכת הפוליטית סערה אתמול נוכח ההחלטה. יו"ר האופוזיציה, יוסי שריד אמר בתגובה: "גם משיית גופות וגם איתור הסיבה להתרסקות בהקדם, חייבים לדחות חילול שבת". ח"כ מדינה סולודקין (ישראל בעלייה) ביקרה גם היא את ההחלטה וסיכמה כי מדובר "בביזיון לאומי".

ביקורת הופנתה גם כלפי עיריית תל אביב, שערכה ביום ההתרסקות את מצעד האהבה ולא הפסיקה אותו לאחר היוודע האסון. "הייתי בטוח שיבטלו את מצעד האהבה בתל אביב ושלא יחגגו ברוב בשעה שעשרות ישראלים טובעים במצולות הים השחור", טען פעיל העליה, אלכס טנצר. "לכל הפחות הייתי מצפה שהחברה הישראלית תתיחס לאסון הזה כפי שהתייחסה לפיגוע במגדלי התאומים או לאסון ורסאי", הוסיף. דובר עיריית ת"א, הלל פרטוק, דחה את הטעות ואמר בתגובה ל"מעריב" כי בשעה שהחלו לזרום הידיעות על האסון והיקפו, היה כבר המצעד בעיצומו, ולא ניתן היה להפסיקו. "אי אפשר היה לעצור 13 משאיות ו-250 אלף חוגגים". פרטוק הוסיף כי "למרות הפחדים אנחנו גם מקפידים לנסות ולקיים אורח חיים נורמלי".

ביקורת נוספת הופנתה כלפי שידורי הרדיו והטלווזייה, שלהרגשת העולים, חזרו מהר מדי לשגרה. "הייתי בטוח שברדיו יפסיקו את השידורים ויפתחו בגל שידורים מיחוד ללא פירסומות, ושישמיעו מנגינות אבל", אמר אלכס טנצר, פעיל העליה.

מבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", אורנה לנדאו כותבת הבוקר בעיתון: "סביר להניח כי לו היו עשרות הקרבנות שעל טיסת 1812 נושאים שמות כמו יעל ועומר, חיים ולאה, ולא יוליה ואלכס, ויקטור ואירנה כי אז היו גילויי האבל והזעזוע בתקשורת וברחוב הישראלי קשים יותר".

שלושה ימים לאחר האסון, מתחיל עכשיו "חשבון נפש" בניסיון לפצות במעט על האטימות. מליאת הכנסת תקיים ביום חמישי ישיבת אבל מיוחדת לציון האסון.ועדת השרים לסמלים וטקסים תתכנס מחר כדי להחליט על קיום טקס אזכרה ממלכתי לאזרחים ולתיירים שניספו באסון. הוועדה אמורה להחליט גם על ביטויי אבל נוספים באותו היום בהן, הורדת הדגל לחצי התורן ופנייה לכל כלי התקשורת לשנות את אופי השידורים לאורך אותו יום.