צעיר ערבי משכיל – ומובטל

באוגוסט השנה, לראשונה, הוקמה חממה טכנולוגית במגזר הערבי, תוצר יוזמה של אנשי עסקים ערבים שהחליטו שגם להם מגיע. 3.5 מיליון דולר הושקעו בחממה שהוקמה בעיר נצרת והיא אמורה לספק תעסוקה לכ-100 עובדים מהמגזר הערבי בצפון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 26 אחוז מהמשפחות באזור הצפון נמצאות מתחת לקו העוני, לעומת 18 אחוז באזור המרכז. לפי אותם נתונים, רק 39 אחוז מהמגזר הערבי בצפון משתייך לכוח עבודה, כלומר כ-61 אחוז מובטלים. רבים מתוכם נשים.

רשימת הישובים מוכי האבטלה אינה מבדילה לכאורה בין ערבים ליהודים. אלו לצד אלו, מופיעים הנתונים שמאחוריהם משפחות ופנים. במקרה הטוב אחד ההורים אינו עובד, במקרה הרע – שניהם. האבטלה בימינו היא מכת מדינה, אבל במגזר הערבי זו הרבה יותר ממכה: הישוב היהודי המוביל באבטלה הוא ירוחם. אבל הוא רק העשירי ברשימה. לפניו תשעה ישובים: עין מאהל, כפר מנדא, תמרה, כאבול, ג'דידה מכר, אעבלין, תל שבע, שפרעם, ודיר חנא. כולם ישובים ערבים.

"הערבי הוא האחרון שיקבלו לעבודה, והראשון לפטר", אמר ח"כ מוחמד ברכה לוואלה! חדשות לפני כמה חודשים. הערבים מהווים 20-30 אחוז מכלל דורשי העבודה בישראל, הנתון הזה כמעט ואינו משתנה לאורך השנים. כלןמר, לא משנה באיזה מצב כלכלי נמצאת ישראל, הערבים תמיד יהיו במצב רע יותר.

בין האקדמאים, מהווים הערבים כ-30 אחוז מכלל דורשי העבודה. אבל גם נתון זה אינו מדויק, שכן מרביתם אינם נעזרים בלשכת התעסוקה, בין אם מתוך ייאוש ובין בשל הסטיגמה המתלווה לכך. באופן פרדוקסלי למדי, השכלה גבוהה היא מכשול בפניו של הצעיר/ה הערבי. דו"חות של עמותת סיכוי מצביעים על המצב האבסדורדי לפיו, ככל שהערבים משכילים יותר כך הולך ופוחת סיכויים למצוא עבודה הולמת למעמדם. הדלתות, יהודיות בעיקר, סגורות בפניהן.

הדלת המוגפת בצורה הברורה ביותר היא דווקא דלתה של המדינה. מתוך כ-55 אלף עובדים במשרדי הממשלה, כ-3,000 בלבד הם ערבים. 5.7 אחוז, למרות ששיעור הערבים באוכלוסיה הוא 18 אחוז . מבין אלו שכבר שפר עליהם מזלם להיות עובדי מדינה, מעטים יזכו לקביעות, ויחידי סגולה בלבד יזכו לתפקיד בכיר. בחברת החשמל לדוגמא, חברה ממשלתית, פחות מאחוז מהעובדים הם לא יהודים.

רוב העובדים הערבים מועסקים במשרות סקטוריאליות בעיקר באזור המגורים של האוכלוסיה הערבית. מרבית העובדים הערבים בשירות המדינה מועסקים בחמישה משרדים בלבד. הרוב בבתי החולים ובמשרד הבריאות. בשאר משרדי הממשלה ייצוגם של האזרחים הערבים שואף לאפס. במשרד התשתיות אין אף עובד ערבי, כך גם במשרד התקשורת. במשרד לביטחון פנים יש עובד ערבי אחד.

מצבן של הנשים הערביות העבודות במשרדי המדינה חמור אף יותר. 1,150 נשים ערביות בלבד עובדות בשירות המדינה. הן מהוות 36 אחוז מכלל העובדים הערבים, וגם הן עובדות בכחמישה משרדים בלבד.

במאי שנה שעברה קיבלה הכנסת תיקון לחוק החברות הממשלתיות המבטיח כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסייה הערבית. רק לאחר איומים של השר הערבי סאלח טריף, ומכתב בנושא של היועץ המשפטי מונה דירקטור ערבי ראשון מזה תקופה ארוכה. הוא מצטרף ל-22 דירקטורים ערבים בחברות ממשלתיות, מתוך 668 סך הכל. התקווה של המגזר הערבי, לפחות בכל הנוגע ליישום תוכניות, היא יישומה של החלטת ממשלה קודמת לשילוב ערבים, דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה. מדובר בתוכנית רב שנתית שאמורה להימשך עד 2003, ובמהלכה ישולבו 3,000 אזרחים ערבים, 75 מדי שנה. השאלה הגודלה היא האם התכנית תיושם, או כרגיל, תידחה לשנה הבאה.