כרוניקה של הפגנה ידועה מראש

אחרי שלוש שנים של הפגנות שבועיות בכפר בילעין, קשה לחדש משהו באמת, והן הפכו לכרוניקה ידועה מראש, כמעט טקסית

ינאי ישראלי
22/02/2008

ההפגנות בכפר החלו לפני כשלוש שנים, ומאז נערכו כ-150 הפגנות. לפני כחצי שנה קיבל בג"ץ את עתירתם של תושבי הכפר, והורה למדינה לפרק את גדר ההפרדה בתוואי הנוכחי, ולהציע בתוך פרק זמן סביר תוואי חלופי. המדינה טרם הציעה תוואי חלופי, והגדר עומדת על תלה. לטענת התושבים, בתקופה האחרונה אף מקשים עליהם כוחות צה"ל יותר מתמיד להגיע לאדמותיהם שמעבר לגדר ולפיכך נמשכת מחאתם.

אחרי שלוש שנים של הפגנות שבועיות בכפר, קשה לחדש משהו באמת, והן הפכו לכרוניקה ידועה מראש, כמעט טקסית. כל הצדדים המעורבים יודעים היטב את תפקידם, וכל שנשאר הוא לתת את אות הפתיחה. המפגינים, בין כמה עשרות לכמה מאות, נאספים בכל שבוע במרכז הכפר ליד המסגד. רובם פלסטינים ופלסטיניות תושבי הכפר, מיעוטם פעילי שמאל מאירופה או מארצות הברית, וישראלים, שמגיעים לכאן בעיקר מהערים הגדולות: ירושלים, תל אביב, חיפה.

כולם צועדים ביחד. חלקם נושאים דגלי פלסטין גדולים או שלטים, שעליהם נכתבו סיסמאות נגד הכיבוש והגדר. הפלסטינים שרים, וכמה ישראלים שמבינים או מכירים מצטרפים אליהם. גם מי שלא מבין יכול לזהות בתוכן את המילה גדר.

כמו מרבה רגליים ארוך משתרכת ההפגנה ממרכז הכפר אל שוליו, אל הדרך שיורדת לוואדי ומשם מטפסת אל הגבעה השניה, אל הגדר. היא לא תגיע לשם, כי עוד לפני שמתחילים לרדת לוואדי אפשר כבר להבחין בחיילים. כמה עשרות מהם פרושים על מדרונות הגבעה שמנגד, הרבה לפני הגדר. בתחילת הדרך הם ניסו צורות היערכות שונות ומשונות, אך היום הם בדרך כלל נפרשים בצורת חצי סהר על צלע הגבעה. מהצדדים יירו את הכדורים המצופים בגומי ואת הגז המדמיע, מהמרכז יגיעו רימוני ההלם והאלות.

עולם כמנהגו נוהג

הכפר בילעין ממוקם באזור שבין מודיעין לרמאללה, כמה קילומטרים מצפון לכביש 443. על חלק ניכר מאדמותיו, שהופקעו ב-67', נבנתה לימים ההתנחלות מודיעין עילית - ההתנחלות הגדולה ביותר בשטחים היום, בה מתגוררים למעלה מ-35 אלף בני אדם. בשלוש השנים האחרונות קרעה הגדר נתח נוסף של אדמות הכפר, בין 1,000 ל-1,200 דונם המהווים כ-40 אחוז מהאדמות, וכ-70 אחוז מהאדמות החקלאיות. כעת, נמצאות אדמות אלו מצידה השני של הגדר. בין תוואי הגדר לבין הבתים הראשונים של ההתנחלות מפרידים מאות מטרים.

בתחילה טענה המדינה טענה שהתוואי נבחר בהתאם לשיקולי ביטחון. ואולם, לפני כחצי שנה קיבל בג"ץ את עתירתם של תושבי הכפר וקבע כי התוואי לא הוקם משיקולי ביטחון, אלא משיקולים אחרים. בג"ץ הורה למדינה לפרק את הגדר ולבנות אותה מחדש, קרוב יותר לשטח ההתנחלות.

אז קבע. חצי שנה לאחר מכן, בשטח, לא השתנה דבר. הגדר עדיין במקומה ואין כל סימן לכך שפירוקה קרוב. להיפך. ההפגנות נמשכות בכל שבוע, והצבא ממשיך לדכאן במרץ ואותה השיטה. דבר לא השתנה, עולם כמנהגו נוהג, ורק השכונה הבלתי חוקית מתתיהו מזרח, שנבנתה על אדמות הכפר, הולכת ומאוכלסת. זאת הסיבה, שלמרות שמדובר בניצחון משפטי, רבים מתושבי הכפר ומהפעילים סבורים שהגדר לא תפורק בטווח הזמן הנראה לעין. אם טחנות הצדק טוחנות לאט, הרי שלבולדוזרים שאמורים לפרק את הגדר הזמן לא אץ, ובינתיים המציאות בשטח הולכת ומתקבעת.

התושבים יודעים שבמקומות אחרים כמו באלפי מנשה וצופים, הגדר נשארה במקומה למרות החלטת בג"ץ עוד משנת 2005., שקבעו כי תוואי הגדר לא חוקי וצריך להזיז אותה. במקרים אחדים הופסקה בנייתה של הגדר בשל החלטות בג"ץ, אך למעשה, המדינה טרם כיבדה את אף החלטת בג"ץ שקבעה להזיז גדר קיימת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully