פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נרומם את המטבע הציוני, רק כדי להפילו

      גיא רולניק צוחק על יו"ר מכון היצוא הישראלי הקורא לספקולנטים "בן לאדנים" אויבי השקל, למרות שהשקל רק מרוויח והתחרות החופשית פורחת

      1. עשרות אלפי סוכנים חשאיים של הממשל האמריקאי, המחפשים זה שנים את אוסמה בן-לאדן ואת כנופייתו, העלו עד כה חרס בידיהם והביכו את כל סוכנויות הביון המערביות. ייתכן שהם לא חיפשו במקום הנכון.

      יו"ר מכון היצוא הישראלי, דוד ארצי, איתר את מקום מחבואם הפוטנציאלי - בוול סטריט ובלונדון. שלשום הוא חשף בוועדת הכספים של הכנסת את הערכותיו המודיעיניות: "יש לי פחד מקרנות גידור שבהן יושבים האויבים שלנו, הבן-לאדנים", הוא אמר.

      יעד ההתקפה שאליו התכוון ארצי הוא כנראה שער החליפין: לפי ההערכות המודיעיניות שלו, התחזקות השקל מול הדולר בחודשים האחרונים מקורה בפעילות "ספקולטיבית" של סוחרי מטבע וקרנות גידור בן-לאדניות - או בז'רגון המיליטריסטי שלו: "יש עלינו מתקפת קסאמים של ספקולנטים".

      מכון היצוא אינו פרטי - הוא זרוע ממשלתית ולכן אין להקל בהערכותיו המודיעיניות; מה שנשמע כציטוט סתמי מדיון תמים בוועדת הכספים על ירידת הדולר ורווחיות היצוא עלול להיות קצה הקרחון של מידע שהגיע לידי הממשלה על פעילות המתרחשת בחדרי עסקות בלונדון וניו יורק, שם יושבים צוררי ישראל ומתכננים מזימות לחיסולה.

      "הקסאמים, הרקטות והטרור בקניונים מיצו את עצמם", אומר אחמד ר', ראש מנגנון הטרור, "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכלים של שנות ה-2000".

      "נרעיל את הבארות שלהם"? שואל מוחמד ז', סגנו.

      "לא, טמבל, זה לא עובד וגם לא נראה טוב. אנחנו צריכים להתקדם עם השוק החופשי ולאמץ את השיטות המתקדמות שהפעילו הציונים בשעתו כאשר תקפו את שוקי המט"ח במאלזיה המוסלמית. אנחנו נכה במטבע הציוני איפה שכואב לו".

      "אהה. הבנתי. נפתח פוזיציית שורט ענקית על השקל מול הדולר דרך חדרי עסקות בלונדון, נביא להתמוטטות המטבע הציוני, לאינפלציה ולבריחה של מטבע זר מהמדינה - בהתחלה משוק האג"ח, בהמשך מניות ולבסוף גם נכסים ריאליים", משחזר הסגן מזיכרונו את שיעורי המימון שלמד באוקספורד לפני שהצטרף לתא הטרור.

      "בדיוק הפוך", מלגלג הראש. "אנחנו ניקח הלוואות בבנקים אירופיים, נזרים דרך חדרי עסקות בלונדון מיליארדי דולרים לרכישה של המטבע הציוני, נחזק אותו לרמה של 3.5 שקלים לדולר וכך נקשה על היצואנים הישראלים, שההכנסות שלהם בדולרים וההוצאות שלהם שקליות".

      "אבל האם מטבע חזק אינו בדרך כלל סימן לכלכלה מתחזקת, לאמון של משקיעים זרים, לאינפלציה נמוכה וליציבות"? שואל הסגן בחשש.

      "טמבל, זה רק זמני, אנחנו נעלה את המטבע הציוני - רק כדי להפילו ולהשפילו בהמשך. אחרי חודש ניתן הנחיה לדילרים למכור את השקלים ולהמיר לדולרים - והשקל יתמוטט".

      "אבל כאשר השקל יירד והדולר יעלה, לפי התסריט שלך, שוב יהיה שיפור ברווחיות של אותם יצואנים ציונים, ואנחנו חזרנו לנקודת הבסיס - אולי עם הפסדי מטבע. קנינו ביוקר ומכרנו בזול", מתחכם הסגן.

      "תהיה רגוע, אנחנו נדע לצאת בזמן. אתה בטח זוכר איך קנינו פוטים* על מניות אמריקן איירליינס לפני העבודה שעשינו בתאומים", חותך הראש ומסיים את הדיון.

      השקל מצטרף ל-15 המטבעות המובילים

      כן, מתברר שארצי, כמה מהתעשיינים הישראלים והטרוריסטים הדמיוניים בקרנות הגידור לא הפנימו עדיין שב-2008 הדיבורים של הממשלה, התעשיינים וראשי בנק ישראל על שער החליפין של המטבע דומים לדיבורים על מזג האוויר: אפשר לדבר, אבל אי אפשר באמת להשפיע.

      ארצי אולי לא הבחין בכך, אבל ברגעים שבהם הוא נשא את נאום הטרור של קרנות הגידור הזרות בוועדת הכספים הודיע בנק ישראל שהשקל מצטרף לאחד מ-15 המטבעות המובילים בעולם והוא יהיה בר המרה בכל מוסד פיננסי בעולם: ניכנס לבנק בשבדיה, ניתן שקלים, נקבל קרונות.

      הפיכת השקל למטבע בר המרה התאפשרה באחרונה באמצעות פתרון כמה בעיות טכניות-בנקאיות הקשורות בסליקה - אבל היא לא היתה מתרחשת אלמלא השיפור הדרמטי במצבה הפיננסי של ישראל ושורת הרפורמות שביצעה, אשר הטמיעו אותה בשוקי ההון הבינלאומיים.

      התעשיינים שמייצג ארצי, כמו רוב אזרחי ישראל, נהנים כל יום מהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית ובשוקי ההון הבינלאומיים. הזרימה של 50 מיליארד דולר של מטבע זר לישראל בשנים האחרונות והורדת מכסים, חסמים ומגבלות אחראים לחלק ניכר מהצמיחה, היקף גביית המס והיכולת של הממשלה לתמוך בשכבות החלשות.

      ב-2008 היה מצופה דווקא מהתעשיינים כי יכירו את כללי המשחק בשווקים האלה: מחירי המטבעות נקבעים על ידי מיליוני שחקנים - יצואנים, יבואנים ומוסדות פיננסיים - מה שארצי מכנה "ספקולנטים".

      ארצי והתעשיינים צודקים בכך שהתחזקות השקל מציבה אתגרים קשים בפני היצואנים, שצריכים להתמודד עם תמורות נמוכות יותר עבור הסחורות שלהם - אבל אלה כללי המשחק בשווקים פתוחים.

      הוא גם צודק שהממשלה צריכה להתערב - אבל הדרך שאותה הוא מציע אינה רלוונטית. האוצר ובנק ישראל לא יכולים ולא צריכים להתערב בשוק המט"ח - לא באמצעות הריבית וגם לא באמצעות רכישות או מכירות של מט"ח. התערבות שכזאת לא תועיל במקרה הטוב, ותגרור מתקפת ספקולנטים במקרה הגרוע.

      ובכלל, אם ממשלות היו יכולות לשפר רווחיות של התעשייה שלהן על ידי התערבות בשוק המט"ח או הזזת הריבית - היינו חיים בסוג של אוטופיה: לוחצים על כפתור, מוציאים הודעה לעיתונות שהריבית ירדה, מדפיסים כסף, הצמיחה עולה, העוני יורד, התוצר גדל, יש נוצר מאין והבעיות נפתרות.

      הדרך היחידה שבה יכולה הממשלה לסייע לתעשיינים היא באמצעות שיפור הפריון והתחרותיות שלהם: בהשקעות בתשתית ובחינוך, בהקטנת ביורוקרטיה ומיסוי וביצירת תנאים המעודדים חדשנות, השקעות והשתתפות בכוח העבודה. חבל על זמנה של ועדת הכספים בכנסת המתכנסת כדי "לדון בדולר". אם חסרים להם נושאי דיון - שיבקשו מהחשב הכללי באוצר שיבוא אליהם:

      ל"בור" של המוסד אין תחתית

      2. החשב הכללי החדש במשרד האוצר, שוקי אורן, פתח באחרונה בחקירה של המוסד. לא מוסד כספי, אלא "המוסד" - זה עם המרגלים והחיסולים. לחשב התברר שעלות "בור" מבצעים שבנה המוסד באחרונה תהיה גבוהה בכ-100 מיליון שקל מ"בור" דומה שאת בנייתו השלים השב"כ בזמן האחרון.

      ראשית, כל הכבוד למר אורן - החשב החדש ממשיך במסורת קודמו ומרים שטיחים ציבוריים שתחתם מסתתר הרבה לכלוך.

      אבל, אם יורשה לנו בנימה אישית יותר:

      שוקי, ידידנו, אמנם היית כמה שנים מנכ"ל בנק לאומי שווייץ, אבל אתה הרי לא עולה חדש - צמחת וגדלת בשנות ה-90 המוקדמות באגף החשב הכללי ואף עשית כאן את שירותך הצבאי.

      הבעיה עם המוסד, השב"כ ומערכת הביטחון, אתה בוודאי זוכר, אינה בעלויות של "בור" מבצעי זה או אחר שהם בונים, אלא בכך שלבורות שלהם אין תחתיות.

      מערכת הביטחון הישראלית והפרויקטים הסודיים הרבים שהיא מנהלת הם בור ללא תחתית, ללא ייעול וללא אמות מידה כלכליות, שנהנה מחיסיון מוחלט מאור השמש. החיסיון הזה מאפשר לממשלה ולראשי מערכת הביטחון להרעיף על חלק מאנשיה, ועל מקורביה, ספקיה וידידיה, רמת חיים התלושה לחלוטין מהנעשה בשאר חלקי ישראל - ולקצץ במקביל לזקנים, לחלשים ולחולים.

      חפירותיך, שוקי, בתקציבי המוסד, השב"כ ומערכת הביטחון צריכות להיות הרבה יותר עמוקות מ"בור" מבצעי זה או אחר - הן צריכות להתחיל, למשל, בחדרו של האקטואר הראשי שלך.

      תבקש ממנו שיסביר לך כיצד צמחו ההתחייבויות של המדינה לתשלומי פנסיה תקציבית במערכת הביטחון ב-100 מיליארד שקל מאז שאתה עזבת את אגף החשב הכללי לעולם הבנקאות.

      בלי סטיגמה של פאשלונרים

      3. אל תגידו שיש רק חדשות רעות. יש גם חדשות טובות. הנה: שלשום דיווחה הכותרת הראשית של אחד העיתונים כי הסטארט-אפ Knocka TV, שמעסיק 21 עובדים ויש לו חובות של 1.2 מיליון שקל, עומד להיסגר.

      תשאלו מדוע סגירה של סטארט-אפ קטן זה, אחד מ-3,000 הפעילים בישראל, עולה לכותרת הראשית? תשובה אפשרית אחת היא שבין המשקיעים שלו אפשר למצוא כמה מהיזמים והמנהלים של ICQ, שנהפכו למעין "סלבריטאים" כלכליים לאחר שחברת האינטרנט שלהם נמכרה ביותר מ-400 מיליון דולר.

      ואולי יש תשובה נוספת: יש איזו שמחה לאיד כאשר סמלים של הצלחה בהיי-טק ובאינטרנט נופלים. "המסודרים, אלה שחושבים את עצמם, שעושים מיליונים - הנה, שייפלו קצת".

      כידוע, אין שמחה גדולה משמחה לאיד - אבל במקרה זה היא קצת טיפשית: חברות הסטארט-אפ לא מגייסות כסף מהמדינה ואפילו לא מכספי הפנסיות שלנו. הרוב המכריע של הכספים מגיע ממשקיעים זרים המאמינים בהיי-טק הישראלי. תעשיית הסטארט-אפים הישראלית מושכת מיליארדי דולרים לישראל - שמיד נשפכים לתוך הכלכלה ומייצרים מקומות עבודה ותקבולי מס למדינה.

      ומה שיותר חשוב: תעשיית הסטארט-אפים בהיי-טק ובאינטרנט מבוססת על שיעור כישלונות גבוה. על כל חברה שמצליחה יש לפחות חמש או שש שנסגרות. ההצלחה של ישראל בתחום הזה מבוססת בין השאר על הנכונות של הרבה אנשים לקחת סיכונים, להיכשל ולחזור ולקחת את הסיכונים - בלי שתוצמד להם סטיגמה של פשלונרים שקיבלו כותרת ראשית בעיתון.