טנטרע?

אנחנו הם האנשים האלו שחיים בזוגיות קבועה, ומה אנחנו מבקשים? קצת שקט, רווחה, התמקדות בבועה שנוצרה מעצמה. הבועה הזוגית שלנו היא כמו הסכם ועד-עובדים על מערכת יחסים עם סעיף מיוחד וחריג, המאשר הנאה מסקס משותף לנצח בהסכמת שני הצדדים. אצלנו יש שלווה, אנחנו מכירים את כל הפרצופים, מה הם אומרים, את כל הסימנים המקדימים ואנחנו נכנעים בהתאמה, יודעים שבסוף יבוא לנו ושבסך הכול זה יהיה נפלא.

חוסר חשק ראשוני יכול להתחלף במהרה בתשוקה סוערת, שתוך עשר דקות או שעה נגמרת, אבל יש לנו את זה כמו היכולת לבשל ארוחה טובה, הסקס הזוגי הוא המומחיות שלנו, אז מה רוצים מאיתנו בטנטרה? למה לתת לנו את ההרגשה שכל הזמן חסר לנו משהו, שעדיין לא ידענו את הדבר האמיתי, שעדיין לא הגענו לריגוש האולטימטיבי, לטירוף, שנוצר רק ממישוש ופלישה לגופם של בני זוג רבים ככל האפשר, בלי להכיר, רק בשביל האמונה, שאולי סקס יכול להיות פתרון לחידת המשמעות של החיים שלנו?

גדלנו כמו כולם, רגילים, לא יותר ולא פחות, וגם חיי המין שלנו גדלו איתנו, עם גישושים ראשונים בגיל ההתבגרות, נגיעות ראשונות, חדירות קטנות לפרטיות של אנשים אחרים שאז עוד היו נערים ונערות שהסכימו להשתתף בניסוי, של תשוקה ולפעמים גם סתם אכזבה, של מגע עם עור של אדם אחר, של הצצה לאיבריו האינטימיים ולפעמים אפילו הצלחנו להיסחף לאקסטזה. אחרי זה השווצנו, אחרי זה הצטערנו, אחרי זה החלפנו עוד בן זוג, עוד בת זוג, בסופו של דבר, אחרי הצבא, אחרי הודו, אחרי דרום אמריקה, אחרי המסיבות, אחרי המועדונים ואחרי תל אביב, בסופו של דבר, התמסדנו.

אז מה הם רוצים מאיתנו, מה הם חושבים לעצמם כל החכמים, שזה כל כך פשוט למצוא בן או בת זוג, להקדיש להם את החיים, למצוא איתם שפה משותפת, להסכים להכניס אותם למיטה, להתרגל לעירום אחד של השני, לריחות, לרצונות, למחסומים. הרי אנחנו, שבזכותנו העולם ממשיך להיווצר בצורת עוד ועוד בני אדם, עשינו את הויתור הגדול מכל, יכולנו גם אנחנו לא להפסיק ולהמשיך להשתולל לנצח, אבל הלכנו על הזוגיות הקבועה, התמידית, הלא-מתפשרת, שבה צועדים אחד אחרי השני עד המוות.

ובדרך, שלב אחר שלב, פיתחנו יכולת מינית מסוימת שמקובלת על שני בני הזוג, לפעמים קצת חריגות לפה ולשם, לפעמים מתבלים בקצת פנטזיות, אבל יש גבולות, יש קווים ברורים וזה נוח לשני הצדדים. שתבינו, מי שעדיין לא השכיל להפנים את העובדה הפשוטה הזו: זוגיות קבועה זו הנזירות הגדולה ביותר ומי שלקח על עצמו סוג כזה של חזרה בתשובה, אולי הפסיד הרבה ממה שיש מסביב, אבל הוא יודע שתמיד יהיה לו סקס ואפילו טוב, אז באמת, מה כל כך רע בקצת סקס טוב?

אחי היקר, עונה אני לך ולשאר אותם זוגות מאוהבים שמסתקרנים על מה כל המהומה. השאלה היא לא מה רע בסקס טוב, אלא מה לעזאזל טוב בסקס רע והנה התשובה: אנחנו, ציבור הטנטרים שמאיים על זוגיותכם, שמופיע בכתבות נוטפות סקס וזימה, שמספרות בלשון אופנתית על מימוש פנטזיות מיניות כחלק מנתיב ברור להארה, אנחנו לא סתם מדברים. אנחנו רוצים להעיר אתכם, ולספר שאולי נשבעתם אמונים זה לזו, אבל סביר להניח שלא למדתם את כל העובדות עוד לפני שחתמתם על החוזה הזוגי, שהסקס הוא אחד מסעיפיו, שאתם יודעים מה זה סקס, מהי הקנאה ומה סיבותיה, מהי האהבה ומהן מגרעותיה.

נתחיל בילדות, או יותר נכון בנעורים. הרי שאין אף מדריך אמיתי לגלקסיה שעושה סדר בנושא: הבנים לומדים מסרטים כחולים לדחוף ולגמור, הבנות לומדות דרך רכילות את הצייתנות והכניעות, התנוחות המיניות נתפשות כמותגי אופנה שיש להספיק ולהתנסות בהם כדי להיחשב מקובלים בחברה ומעבר לזה - הכל מעורפל.

ופה נכנסת הטנטרה, שהיא בעצם תורה. אבל בניגוד לתורות רבות אחרות בעולמנו, שקבעו בנפשנו את הסקס כטאבו האסור, הפרימיטיבי, המלוכלך, שהגיע הזמן להתעלות ממנו ומהתשוקות הנקשרות בו. התורה שלנו קודם כל, נכתבה על ידי שניים, גבר ואישה יחדיו ונועדה לתת לשני הצדדים מענה הולם לשאלה הגדולה ביותר. אם אנחנו אמורים להתרבות, איך נעשה את זה בכיף, אבל באמת, איך נשיג מזה את המקסימום ולא נסתפק בהנאות מינימום. ועוד אומרת אותה תורה, כפי שאמרת אחי המאוהב, באמת יש דרך מהסקס להגיע להארה.

אז בואו ונבהיר: הטנטרה לא באה נגד, היא באה לעזור ולשפר. היא מזכירה בכל רגע שניתן במעוות לטפל וכל מה שצריך זה קצת אומץ. וזה מפחיד, נכון, לערב גורם שלישי, אם זה מורה, או ספר, זה לא משנה, ההתערבות היא כמו הודאה באשמה. בואו נודה: רובנו לא מבינים כלום בסקס, גילינו איך לעקוף את הבורות הזו ובכל זאת לפגוש אחד את השני. אבל בטח ובטח השקענו בחיים הרבה מאוד זמן לחקירת נושאים שונים ומשונים ודבר אחד השארנו שם בחושך בגלל הפחד לסכן את הזוגיות העדינה שבעמל רב הצלחנו לייצר.

הטנטרה מעודדת הפקרות, זה נכון, אבל היא גם מעודדת דבר נוסף והוא העצירה. העצירה מאפשרת את המדיטציה, את ההתבוננות וזו מתחדדת כאשר אנחנו מפתחים יכולת להפסיק בכל רגע את המגע המיני ולהתבונן בתחושות ובסיפוקים של הגוף. ואם הצלחנו להפסיק את הגוף ברגע סוער שכזה, הרי שנפתחה עבורנו דלת גדולה לעולם המודעות העצמית.

בגלל הפחדים שלנו, נראה לנו שהפקרות קשורה באופן ישיר עם החלפת בני זוג, סקס מזדמן ואורגיות המוניות. אבל הפקרות יכולה גם להיות דבר אישי ובני זוג יכולים באמצעות פנטזיות ומשחקי תפקידים להכניס למיטה את כל העולם. הכנות שלהם עם עצמם ועם שותפיהם למשגל היא הדבר היחיד שחשוב, כנות לשתף בפנטזיה הכי גדולה.

בטנטרה יש טכניקות רבות, זו יוגה שלמה בפני עצמה, עם מתיחות, תנוחות ונשימות. כל אלו תרגילים לאנשים שלא מסתפקים רק במלים ורוצים חוויה מתוך התנסות. הטנטרה מציעה ניסיון אמיתי ולמעשה, את הדבר שאף אחד לא העז להעניק לנו אף פעם והוא, מצד אחד החופש להיות משוחרר מאיומי החברה בכל הנוגע למין, ומצד שני, חינוך מיני שמלמד את היחסיות שבין הפראיות לבין ההתחשבות, שבין המהירות לבין העצירה ושנותן גם לגבר וגם לאישה מקום מכובד לתשוקה האישית של כל אחד.

אז לכבוד יום האהבה הנוכחי, תנו לעצמכם מתנה והיפתחו, כל אחד ואחת לפי היכולת. פתחו ספר טנטרה או קחו אפילו שיעור בנושא, ואם אתם חיים בזוג, הרי שהגיע הזמן להתחיל להבין אחד את השני ואיך יהיה לכם את זה ללא חופש מיני?