ש"ס סדרתית

הקולות העולים בימים אלה מכיוונה של ש"ס מגוונים, סותרים, ואולי - אם תרצו - דוקא משלימים: החל מאיומי פרישה של יו"ר התנועה, אלי ישי, שנשמעים ברורים וישירים יותר ויותר; דרך הדלפות מחצרו של המנהיג הרוחני הרב עובדיה יוסף, כי "עדיין לא הגיע הזמן לפרוש"; ועד לדבריו המפורשים של בנו, הרב יעקב יוסף, לפיהם "ש"ס בוגדת במועצת חכמי התורה כאשר היא נשארת בממשלה המסכנת את העם".

כפי שהיה כמעט בכל הממשלות בהן היתה חברה מאז אמצע שנות השמונים, הגיעה שוב העת בה המפלגה מתנדנדת בין חברות בקואליציה לאיום בדבר חזרה לספסלי האופוזיציה. לש"ס יש פורטרט של פורשת סדרתית מממשלות ישראל, וגורם המקורב לבכירים בתנועה מסביר כי זהו מאפיין מובנה בה: "מצד אחד ש"ס רואה את עצמה כמפלגת שלטון, כזו שאמורה להיות חלק ממנו, והכמיהה של ש"ס תמיד הוא להיות בקונצנזוס. מצד שני, מוטמעים בש"ס האלמנטים המחאתיים ההיסטוריים שלה, ולכן היא לא רוצה להיתפש כמפלגה שנמצאת 'עמוק מדי' בתוך המערכת השלטונית. היא מנסה לנווט את הדרך בין הקונטרסטים הללו". לאן הניווט העקלקל הזה יוביל את המפלגה הפעם?

"בראיה היסטורית, הנהגת ש"ס הינה יונית", אומר פרופסור יואב פלד מהחוג למדעי המדינה בתל אביב. "הרי בתקופתו של דרעי כיושב ראש המפלגה הם אפשרו להסכמי אוסלו לעבור. תמיד היתה קיימת שם מתיחות בין היוניות של ההנהגה לבין הניציות של המצביעים, אבל מאז שהם סילקו את אריה דרעי המפלגה הלכה והתיישרה לפי הקו של המצביעים".

מעגל החיים הקואליציוני של ש"ס בממשלות עבר היה נתון לשינויים דרמטיים. הגורם המקורב להנהגה הנוכחית מחווה דעתו כי ש"ס אינה צפויה לפרוש מהממשלה בשלב זה, למרות האיום היוני החדש בדבר משא ומתן בנוגע לירושלים. "אלי ישי מוביל קו של פרישה, כי הוא חושש מהתהליך המדיני. אבל מי שקובע בסוף זה רק הרב עובדיה יוסף עצמו, שלא ממהר לעזוב: הוא מבין שאין דבר ממשי שמחייב את ש"ס לאקט שכזה כרגע. ירושלים אכן חשובה לרב, אבל ש"ס נמצאת בממשלה למען שורת נושאים רבים אחרים. וככל שהקואליציה יותר קטנה כך הכוח של ש"ס גדול יותר. כך קיבלנו את משרד הדתות. קשה להאמין שהוא ייוותר על המאחז הזה."

"האינטרס הבסיסי של ש"ס הוא להיות בממשלה למען התקציבים", מסכים פרופ' פלד, "אולם ברגע שהם יראו שיש בחירות באופק, וכשהליכוד יתחיל לתקוף אותם – אז תתעורר הדילמה של ש"ס במלוא עוזה. על ישי יש לחץ גדול מהימין, במיוחד מכיוון סער ונתניהו שמעוניינים שיפרוש, ממפלגות הימין הקיצוניות יותר, ומהפשקווילים בשכונות החרדיות בירושלים. הלחץ הזה גם הפך את ש"ס לסמן הימני של הממשלה מאז פרישתו של ליברמן."

האם ש"ס באמת "מודאגת" מאיתותי התקדמות מדינית בחזית זו אחרת? במפלגה וסביבתה קיימת תמימות דעים שדבר לא יבשיל מאותו תהליך, קיים או מדומיין. "שום דבר אמיתי לא הולך לצאת מהמשא ומתן המדיני כרגע, והוא מגיע יותר כניסיון להרגיע את השטח - הישרדות פוליטית של הממשלה הנוכחית כדי לגרום למפלגת העבודה לא לפרוש", אומר הגורם בש"ס. אז מדוע התגובות הנרעשות מכיוון התנועה וחצר הרב יוסף? "ש"ס יודעת שאין מו"מ רציני, אבל אם עושים ספין שקשור לתהליך המדיני - היא חייבת להגיב מיד מסיבות טקטיות", כך פרופ' פלד.

ומעבר לכך: אם שאר הגורמים במערכת הפוליטית מזהים שימי ממשלת אולמרט לא יארכו, מי כמו ש"ס יודעת להיות רגישה למומנטומים ולנצל אותם. הדוגמה המובהקת האחרונה בה השתמשה ש"ס בכוחה כלשון מאזניים, והיתה לגורם בשינויי השלטון, ארעה בעקבות פיסגת קמפ דיוויד של ברק ועראפת, כאשר סייעה להיבחרו של שרון לראשות הממשלה.

"אז ישי הגיע להסכם מוקדם עם שרון, נשארנו עם 17 מנדטים אחרי הבחירות שנערכו והיינו במעמד בכיר מאוד", מזכיר המקורב לתנועה. "יכול להיות שביבי מנהל משא ומתן קואליציוני עם ש"ס כבר עכשיו. ישי יוצא מנקודת הנחה שביבי יהיה בקרוב ראש ממשלה, וייתכן שהוא סוגר איתו דיל פוליטי מוקדם גם הפעם. ש"ס פועלת כך כשהיא מרגישה שמצב הממשלה מתערער, וזה בגדול המצב היום. המפלגה תחפש את העיתוי הנכון לצאת לבחירות. אולי, בגדול, אלי ישי מזהה שהממשלה נמצאת בשנתה האחרונה והוא רוצה לצאת. או לפחות הוא לא רוצה להיות האחרון בחדר שמכבה את האור בקואליציה".