פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלחמה על המשך הדו-קיום

      תושבי הכפר ג'בל מוכבר ושכניהם מארמון הנציב מבקשים לבטל את תוואי גדר ההפרדה שיחצה את הכפר. "אל תקטעו את הדו-קיום"

      בית המשפט העליון התמלא היום (שלישי) בתושבי ירושלים, יהודים וערבים, שבאו לתמוך בתושבי שכונת שיח' סעד, ובמאבקם בגדר ההפרדה, המאיימת לנתקם מהכפר ג'בל מוכבר, אליו הם שייכים.

      בכפר ג'בל מוכבר הירושלמי חיים 13 אלף תושבים, והוא מחולק לשכונות קטנות, שאחת מהן היא שיח' סעד. עם תחילת תכנון תוואי גדר ההפרדה, הוכנס הכפר כולו לתוך שטח העיר, מלבד שכונת שיח' סעד, בו גרים כ-1,700 תושבים, בטענה שהיא אינה חלק מהכפר.

      הכפר הגדול שוכן בצמידות לשכונת ארמון הנציב בבירה, ובין שתי השכונות התקיימו לאורך השנים יחסי שכנות מצוינים שכללו פעילויות משותפות לילדים, חוגים משותפים, ביקורים הדדים, קונצרטים ועוד. עם הגשת התוואי המתוכנן ב-2004, הגיש ועד הכפר דרך עו"ד גיאת נאסר בקשה לוועדת ערר לשינוי התוואי, ולהשארת הכפר בשלמותו. לבקשה הצטרפו תושבים רבים משכונת ארמון הנציב, שביקשו שלא לפגוע בשכניהם הערבים, ולא לפגוע ביחסי השכנות אתם. למעלה מאלף מתושבי השכונה חתמו על עצומה הקוראת שלא לחלק את הכפר.

      יחסים לאורך שנים

      "היחסים עם הכפר ג'בל מוכבר התחילו עוד באינתיפאדה הראשונה, כאשר התקיימו דיאלוגים בין תושבי הכפר ליהודים מארמון הנציב", סיפר הלל ברדין, פעיל ישראלי המתנגד לגדר. "אני גר בין הכפר צור בהר לג'בל מוכבר, ואני יכול להעיד שבשיח' סעד האנשים ממש מעונינים בקשר עם ישראל. הם עובדים אצלנו, מכירים אותנו ומדברים עברית. אם יבנו שם את החומה זה יהיה סוף הקרבה, סוף שיתוף הפעולה וסוף הדו-קיום שיש שם, ויש שם דו-קיום יותר מכל מקום אחר בירושלים".

      גם תושבי הכפר מעידים על יחסים טובים עם השכנים היהודים. "היו פה בכפר ילדים מבתי הספר היהודים, הכירו את הילדים שלנו ועשו פעילויות. אין סיבה להפסיק את זה" אמר ג'מאל שקיראת, פעיל שכונת שיח' סעד. "היום באו השכנים לתמוך בנו, ואנחנו שמחים מאוד שהם ביחד אתנו בעניין הזה". שקיראת הוסיף כי חציית הכפר תהיה אסון מבחינת הכפר כולו. "כל החיים שלנו נמצאים בכפר, בתי ספר, עבודה, הכל. לחלק את הכפר זה לא הגיוני, זה לשים אותנו בבית סוהר פתוח".

      ב-2006 התקבל בעניין פסק דין שקבע כי השכונה היא חלק אינטגרלי מהכפר, ואי לכך אין לחלקו, מכיוון שתהיה זו פגיעה הומניטרית בלתי מידתית בתושבים. בית המשפט הורה לצה"ל למצוא תוואי אחר. אך צה"ל לא השלים עם פסק הדין, והגיש עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת ועדת הערר. היום כאמור התקיים הדיון בתיק, בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש. בשבועות הקרובים צפוי להתקבל פסק דין סופי בעניין.