מדו"ח הממונה על השכר עולה כי שכרם הממוצע של בעלי התפקידים במגזר הציבורי היה 23,249 שקל. השכר החודשי הממוצע ברוטו במגזר הציבורי עמד על 11,733 שקל. שיאן השכר ב-2006 היה מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, עוזי סלנט - שכרו החודשי הממוצע ברוטו היה 84,998 שקל ועלות שכרו הכוללת היתה 112,614 שקל. פרטים אלו עולים מדו"ח הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, אלי כהן, לשנת 2006, שפורסם היום. הדו"ח כולל טבלה של 1,000 שיאני השכר בשרות הציבורי.
מהדו"ח עולה כי ששת מקבלי השכר הגבוה במשק ב-2006 היו עובדי קופות החולים מאוחדת (ארבע עובדים) ומכבי (שני עובדים). סגן שיאן השכר היה בכיר בקופת חולים מכבי כששכרו החודשי הממוצע היה 82,800 שקל.
במקום השלישי ברשימת אלופי השכר היה שמואל מועלם, המשנה למנכ"ל קופ"ח מאוחדת ומנהל אגף כוח אדם בקופה, עם שכר של 79,694 שקל. מועלם הקדים את שוקי שמר, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, שהסתפק בשכר ממוצע של 76,918 שקל. סלנט, מועלם ושמר מככבים בכל דו"חות השכר של הממונה על השכר בשנים האחרונות.
הראשון בשיאני השכר שאינו עובד במערכת הבריאות מופיע במקום השביעי המכובד, והוא עובד המרכז האקדמי רופין. מדו"ח השכר עולה כי ההיקף הכולל של עלויות השכר בקרב הגופים הגופים הציבוריים המדווחים (לא כולל משרדי הממשלה) הסתכם ב-2006 ב-43.4 מיליארד שקל (32.36 מיליארד ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרו-אקטיווים ותשלומי פרישה).
עלות השכר בחברות הממשלתיות: 14 מיליארד שקל
גם בדו"ח הממונה ל-2006 מככבים מנהלי בנק ישראל ועובדיו. עלויות השכר בחברות הממשלתיות הגיעו ל-14 מיליארד שקל, בגופים הנתמכים ל-13.5 מיליארד שקל וברשויות המקומיות ל-11.8מיליארד שקל.
בשאר הגופים הנתמכים והמתוקצבים, תאגידים שהוקמו על פי חוק, איגודי ערים, חברות עירוניות ומועצות דתיות, ההוצאות היו קטנות בהרבה. בכלל המגזר הציבורי השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בחברות הממשלתיות, ועמד על 17,477 שקל.
בין בעלי התפקידים, נרשם השכר הגבוה ביותר בקרב בגופים הנתמכים, על סך של 30,374 שקל. בקרב העובדים הדירוגיים היה השכר הגבוה ביותר בחברות הממשלתיות, ועמד על 16,642 שקל.
הדו"ח השנתי ה-14 של הממונה על השכר מכיל נתונים על 274,892 עובדים בשירות הציבורי שהועסקו ב-226,181 משרות. הדו"ח מופיע בשני חלקים. בחלק הראשון מוצגים הנתונים שהועברו לממונה על ידי כל הגופי המתוקצבים והנתמכים על ידי הממשלה. בחלק השני מוצגות פעולות יחידת האכיפה ב-2007, וחריגות שכר לכאורה ב-2006 בגופים המתוקצבים והנתמכים, וכן פסקי דין נבחרים בנושא חריגות השכר.
מבין 706 הגופים החייבים בהגשת הדו"ח, הגישו נתונים 696 גופים, המהווים 98.6% מכלל הגופים. ב-2006 נוספו לכלל הגופים החייבים בדיווח שמונה מכללות אקדמיות, אשר הוכרזו על ידי שר האוצר ב-2006 כגופים נתמכים, ושמונה תאגידי ביוב (שהופרדו מהרשויות המקומיות שלהם).
מאגר המידע ממנו נבנה הדו"ח הפך למקור מידע חיוני לבדיקת שכר וחריגות שכר והנתונים בו מהווים מכשיר בעל חשיבות רבה להתווית מדיניות. בדו"ח יש התיחסות נפרדת לעובדי בנק ישראל ועובדי שירותי בריאות כללית, בגלל מבנה השכר השונה בגופים אלה. בשני הגופים מופיעה עמודה נוספת, "שכר ברוטו בפועל", הכוללת תוספות שכר שמוכרות רק בגופים אלו.
חריגות ב-135 גופים
ב-2006 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-135 גופים, 20% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים. ב-75% מהגופים החורגים נמצאו עד שתי חריגות. רוב החריגות נמצאו בגופים הנתמכים (53%), ברשויות המקומיות (27%), באיגודי ערים (25%), ובתאגידים (24%).
חריגה לכאורה מוגדרת כמצב בו שכרו של עובד בכיר או עובד בדירוג מקצועי עלה בין 2005 ו-2006 ב-5% או יותר מעבר לשכר המקביל של עובדים בשרות המדינה. אין מדובר בחריגה בבסיס השכר.
הממונה על השכר יפעיל ב-2008 חוקרים לאיתור גורמים שפעלו בניגוד לחוק יסודות התקציב ואישרו תוספות שכר חריגות. החוקרים יפעלו להעמדתם לדין של גורמים אלו בפני בתי דין למשמעת.
גם השנה, כמו בשנה שעברה, נמנע כהן מקיומה של מסיבת עיתונאים להצגת הדו"ח השנתי של הממונה על השכר. זאת בניגוד לנוהל שהנהיגו שני קודמיו בתפקיד, יוסי קוצ'יק ויובל רכלבסקי.