פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קפטן ג'ק

      ירון שוורץ נמלט ממפגש משפחתי מעיק למדיטציה שהנחה ג'ק קורנפילד. כשהמחשבות הן כמו שידור חוזר של סדרת טלוויזיה שנמאס לנו לראות

      סוף השבוע הופך לעתים לגיהנום שלא קל להיחלץ ממנו. המשפחה נפגשת מחדש ואם לא שמים לב, במהרה מופיעות קריאות קרב, התשה ודמעות שבשיאם נפשך מבקשת לברוח למפלט מבודד. במוצאי יום שבת האחרון נמלטתי מזירת ההתמודדות המשפחתית לתיאטרון נוגה ביפו, לצפות בהופעתו של מורה המדיטציה ג'ק קורנפילד.

      קשה להתייחס ברצינות למורה רוחני שבא לדבר בשנטי על שלום ושלווה כשאתה נפוח מכעס ואדים בוערים עולים מראשך. מלא בספקות ושיפוטיות, התייצבתי לקרב עם מר קורנפילד שהבטיח ערב שבסופו אמצא מקום שקט ושליו בתוכי. אלי הצטרפו כמעט 900 איש (לא ברור מה היה מצבם הנפשי באותו רגע) שהיו מוכנים לעזוב את כרית המדיטציה ולבוא ולמדוט ביחד באולם תיאטרון.

      למדוט על קשיי העולם

      קורנפילד פתח וסיפר, כי לפני 40 שנה נסע לתאילנד ועבר שם הכשרה כנזיר בודהיסטי, אך ההתנסות המתקדמת שלו במדיטציה התרחשה רק כשחזר למערב והפך לבעל ולאבא. ההקדמה הזו מקלה עלי לקבל את המשך הערב, בכל זאת יש בינינו קרבה, הוא אינו סתם נזיר מתנשא ומנותק מהעולם. בהמשך הערב התברר שג'ק הוא בכלל פעיל פוליטי שבא לכאן במטרה ללמוד מקרוב את המצב באזורנו. היו כאן כבר מספיק מורים, הוא אומר: הדלאי לאמה, האפיפיור ואפילו ג'ורג' בוש. בעיניו, המצב במדינתנו משול לקו?א?ן - חידת זן אחת גדולה, שהתשובה לה מסובכת ומנוגדת לשכל הישר, אבל אם נפתור אותה, יהיה זה הפתרון לסכסוך שכל העולם מחפש.

      זוהי גישתו של קורנפילד. הוא חי ומנסה להתמודד עם קשיי העולם מתוך מקום של מדיטציה. הוא ביקר בכותל וברמאללה ונפגש עם אנשי מפתח בקבוצות השלום האלטרנטיביות מהצד הישראלי ומהצד הפלשתינאי. הערב, הוא מתכוון להציע לנו כלים פשוטים להתבוננות ומודעות שיאפשרו לנו, אם נרצה למצוא גם את הצד הטוב ברעים שבאויבים שלנו.

      מתאים גם לבתולים

      "מי בקהל עדיין בתול?" שואל ג'ק, כשהוא מתכוון בעצם לשאול אם יש מישהו באולם שמעולם לא התנסה במדיטציה. "אתם צריכים לדעת", הוא מסביר לבתולים, "שאין ולא היה מעולם למדע, לפוליטיקה או לרפואה תשובה לבעיות הסכסוך בין בני האדם, הפתרון יגיע רק כשנצליח להבין אחד את השני בדרך חדשה". אבל ראשית, חשוב שנבין את עצמנו.

      הקהל מיישר את גבו על כסאות התיאטרון, מתמתח ומקבל הוראות מג'ק כיצד באמצעות טכניקות מדיטציה פשוטות, ניתן להתנתק לרגע מחיי הספיד והמולטי-טאסקינג שלנו. כשאנחנו תמיד ממהרים, הוא אומר, אנחנו מפספסים את העיניים של מי שמסביבנו, אפילו של האנשים שאנחנו אוהבים ולכן הצעד הראשון בכל מדיטציה הוא לעצור, לנשום ולשים לב איזו תחושה נמצאת בגוף עכשיו, וכמה מהר תשומת הלב הזו נעלמת.

      בעיניים עצומות אני נושם עמוק ובמקום שקט מתגלה שוב כל המתח שהצטבר במהלך השבת. לדברי קורנפילד, למרות השאיפה של מתרגלי המדיטציה להיראות כמו פסלי בודהה מרחפים, התרגול חושף אותנו כמעט תמיד לבעיות, לטרדות ולכאבים שאנחנו נוטים להתעלם מהם אבל תמיד קיימים שם בפנים.

      מדיטציה עם לפ-טופ

      מנקודה זו והלאה כבר קצת יותר קשה לי עם הלפ-טופ, מעין רעננות מערפלת מפריעה לי להתרכז במשימה הכפולה שלקחתי על עצמי, למדוט ולכתוב על זה תוך כדי. קורנפילד ממשיך ומסביר שהמחשבות הן כמו שידורים חוזרים בטלוויזיה של אותן סדרות שמזמן כבר נמאס לנו לראות. המשימה הבאה היא לעצור עיניים ולספור כמה מחשבות עוברות בראש במשך דקה אחת. תוך כדי ג'ק ממשיך ומספר על המסתורין, איך נכנסנו לתוך הגוף ומי אנחנו באמת.

      בחלק השני של הערב חוזר קורנפילד לקשר את המדיטציה לפוליטיקה. הוא מדבר על כך, שהאפשרות היחידה לסיום קונפליקטים פוליטיים תתרחש רק כשנסכים להתקרב לצד השני ולהבין אותו. הוא מבטיח שאנחנו יודעים איך עושים את זה, רק ששכחנו. בכלל, כל מה שהוא מלמד אנחנו כבר יודעים, הוא רק מזכיר לנו, כי לפי המצב כאן, האלימות והפחד, שכחנו איזה יכולות יש לנו כבני אדם.

      המדיטציות האחרונות של הערב מתמקדות ביכולת אמיצה להביט ישירות בעיניו של האדם שיושב בכסא ליד, ולהבין כי גם לו היו הרבה רגעים עצובים כמו גם הרבה רגעים מאושרים בחיים, וכי גם הוא בן-אדם מלא ושלם בדיוק כמו שאנחנו תופשים את עצמנו. אחרי שנזכרנו ביכולת ההבנה הבסיסית הזו לגבי האחר, מציע ג'ק שנפתח את הלב ואת ההבנה לאנשים שאנחנו נמצאים עימם בקונפליקט, לפלשתינאים, ובכלל, להביא את המדיטציה לכל אספקט של החיים שלנו.

      ג'ק נותן דוגמא אישית ובסיום תורם את כל הכנסות האירוע. חלק מהכסף הוא מבקש להעביר לטיפול בפצועים פלשתינאים ששוהים בבתי חולים ישראלים וזקוקים לטיפול רפואי דחוף. חלק נוסף הוא מעניק לעמותת "תובנה" שארגנה את הערב ומבקש מחבריה לצאת מהשוליים של החברה הישראלית ולהשתמש בכסף כדי לממן קורסי מדיטציה במגזר הערבי בישראל, מתוך תקווה ואולי גם מתוך ידיעה שרק כך יכולה להיווצר כאן שפה משותפת שאינה קשורה לפוליטיקה היומיומית, אלא באמת ללבבות של האנשים.