"מדוע וינוגרד התעלם מפשעי מלחמה?"

"מלחמת לבנון השנייה גרמה נזקים חמורים של אבדן חיים, עקירה של אנשים מבתיהם והרס רב בשתי המדינות. ממשלת ישראל הביעה צער על הפגיעה באזרחי לבנון ואנו מצטרפים לצער זה. יחד עם זאת, נזקים כאלה קורים במלחמה. עצם העובדה שנפגעו אזרחים או נפגעו תשתיות אזרחיות, כשלעצמה, לא היוותה ראיה לכך שישראל לא שמרה על כללי המשפט הבינלאומי". כך, במחי פסקה אחת, פוסקים חברי ועדת וינוגרד את הדין של בדיקת פשעי המלחמה בעת מלחמת לבנון השנייה.

חברי הוועדה מציינים בדו"ח כי למרות שהגיע לידיהם חומר רב העוסק בדיני המלחמה, הם החליטו להעיר מספר הערות כלליות לגבי התנהלות צה"ל והדרג המדיני. מבין הממצאים הספורים שמעלה הוועדה ניתן למנות את הממצא לפיו "ישראל פעלה בצורות רבות ומגוונות, לפני המלחמה ובמהלכה, על מנת לצמצם את הפגיעה בכללי המשפט הבינלאומי על ידי כוחותיה". ממצא נוסף: הוועדה לא נתקלה במקרה בו מפקדים או חיילים ביצעו ביודעין פעולות המנוגדות למשפט הבינלאומי.

ממצא נוסף ממרק סופית את מצפונם של הדרג המדיני ושל צה"ל. "במקרים בהם התעוררה – במלחמה או לאחריה – שאלה משמעותית לגבי התנהלות הלחימה לאור דיני המלחמה – הוקמו צוותים מיוחדים על מנת לחקור את האירועים", קובעים חברי הוועדה. יש כאלה שיגידו כי ועדת וינוגרד נתנה גושפנקא לפשעי מלחמה. העדינים יותר יאמרו שהוועדה טאטאה שאלות קשות מתחת לשטיח.

"וועדת וינוגרד פספסה כשלא התעמקה בצורה פרטנית בהפרות של זכויות אדם לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי", אומרת לוואלה! חדשות דוברת אמנסטי ישראל, ורד כהן-ברזילי. "זו יכולה היתה להיות הזדמנות חשובה לחקור את הנושא הזה. אנו חשים שאלף ההרוגים בצד הלבנוני, שרובם אזרחים, שילמו מחיר כבד".

באמנסטי מופתעים גם מקביעת ועדת וינוגרד שישראל לא ביצעה עבירות על החוק הבינלאומי. "כל הבדיקות של ארגוני זכויות האדם העלו כי במלחמת לבנון השנייה בוצעו פשעי מלחמה וכי החוק ההומניטרי הבינלאומי הופר באופן בוטה".

אחת הקביעות המוזרות שנקבעו על ידי ועדת וינוגרד היא שאין לשלב יועצים משפטיים בשלב קבלת ההחלטות. "נראה לנו כי ראוי שכוחות לוחמים, בוודאי בדרגי השדה, יתרכזו בלחימה ולא בהתייעצות עם יועצים משפטיים", פסקו חברי הוועדה ועוררו מיד שאלות. "קביעה זו תמוהה", טוען פרופ' אייל בנבנישתי, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב בשיחה עם וואלה! חדשות. "ועדת וינוגרד הולכת בצורה מנוגדת להתנהלותם של כל הצבאות המודרניים כיום. כל צבא שמכבד את עצמו משתף יועצים משפטיים בכל שלב של הלחימה על מנת לצמצם פגיעה באוכלוסייה אזרחית ולהגביר אפקטיביות של הלחימה. הוועדה פשוט סוטה מכל הנהגים של הייעוץ המשפטי". לפרופ' בנבנישתי ברור כי מי שניסחה את הקביעה הזו היא חברת הוועדה, המשפטנית פרופ' רות גביזון. "גביזון אמרה ליועץ המשפטי מני מזוז את הדברים הללו, כאשר הוא העיד בפני הוועדה".

בנושא אחד השמיעו חברי הוועדה קול מעט יותר נוקב וברור: השימוש בפצצות המצרר. סוגייה זו עוררה, כזכור, ביקורת חריפה בעת המלחמה ולאחריה, בעיקר לאחר שאזרחים לבנוניים רבים נהרגו או שאבריהם נקטעו כתוצאה מפיצוץ הפצצות. "נמצאו פערים בין ההתנהלות של חלק מכוחות צה"ל במהלך הלחימה ובין ההנחיות הכלליות שנקבעו בתוכניות צה"ל לגבי השימוש בחימוש... לאור ממצאים אלו, אנו ממליצים כי על בסיס הבדיקות שנערכו, תיבחן מחדש שאלת השימוש בחימוש מצרר", קובעים חברי הוועדה.

אולם למרות הביקורת, באמנסטי לא שבעי רצון. "מה שוועדת וינוגרד אמרה הוא שצריך לחקור את נושא השימוש בנשק, אך לא היתה כל קריאה לצבא להעביר לאו"ם את מפות שיגורי הפצצות על מנת לחסוך חיי אדם נוספים", אומרת כהן-ברזילי. "בנוסף, לא היתה התייחסות ספציפית למה שנעשה אלא למה שיש לעשות. אין קבלת אחריות".