פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אולמרט עטוף ברחמים

      סירבנו להאמין שהצבא הכי חזק במזה"ת כבר לא כזה גדול, ומיקדנו את הביקורת ברה"מ. ועדת וינוגרד, בדו"ח סופי שכמעט מלטף אותו, חשבה אחרת

      אולמרט אשם, חלוץ אשם אפילו פרץ אשם. צה"ל פישל, העורף נחשף, ההיסטריה שלטה, התקשורת חגגה. אולמרט התעורר מהסיוט ומולו ניצב עם חבול ופצוע שדורש ראש. לא סתם ראש - ראש ממשלה. אז חלוץ הלך, פרץ ויתר על משרת שר הביטחון. אולמרט נותר בודד מול ההמון הזועם.

      יכול להיות שאולמרט היה עושה בצדק אם היה מפנה את מקומו ולוקח אחריות יחד עם חלוץ ופרץ, אך הוא בחר לצאת בקמפיין ארוך, מורכב ובעיקר מבריק לטיהור שמו, שהפך שם שני לכישלון המהדהד במלחמת לבנון השנייה. סירבנו להאמין שצבא ההגנה לישראל פישל, ובגדול. סירבנו להאמין שהצבא "הכי חזק במזרח התיכון" (לשון השופט אליהו וינוגרד) כבר לא. סירבנו לשחוט פרה קדושה, ובחרנו להעיף ראשים, כמה שיותר. אולמרט הוא אולי פוליטיקאי תככן (אפילו יותר מזה), אבל גנרל גדול הוא לא, ומעולם גם לא היה כזה. הוא גם מעולם לא התיימר להיות כזה. אפשר לקרוא את הדו"ח המלא ונמצא שם ביקורת על הדרג המדיני, אבל בשורה התחתונה אולמרט ניצל בעור שיניו מהמצוקה אליה נקלע, תודות לסיכום גדוש ברחמים של הוועדה.

      המלחמה אינה הסיבה להיפטר מאולמרט

      עכשיו, כשאיום וינוגרד ירד מהפרק, אולמרט ינסה לזכות שוב באמון העם, שככל הנראה יסובב את הגב ויעדיף את לבני האפורה, ברק ההפכפך או אפילו את נתניהו המתקמבק. וזה לא שאולמרט טוב ליהודים.

      ההנהגה בישראל סובלת ממשבר עמוק כבר שנים רבות, ולא בטוח שהבא בתור אחרי אולמרט יבשר את בוא האביב. משרדי הממשלה מנוהלים בצורה שערורייתית, הפערים בין המעמדות בישראל הולכים ומתרחבים, החינוך בישראל על סף פשיטת רגל, חמאס חוגג ברצועה ומשדרות הרבה לא נשאר. יש מספיק סיבות להיפטר מאולמרט, אם זה יקרה, לפחות שיקרה מהסיבה הנכונה. ועדת וינוגרד הבהירה בדו"ח הסופי שלה שהמלחמה היא לא הסיבה הזאת.