דו"ח וינוגרד: מה הושמט מעיקרי הדברים?

חלקו הגלוי של דו"ח ועדת וינוגרד המלא נפרש על פני 617 עמודים. נכללים בו אין ספור נושאים, סקירות והמלצות, שרובם, מתוך הצורך לקצר, לא נכללו בעיקרי הדברים שהקריא הערב השופט אליהו וינוגרד במסיבת העיתונאים. איזה נושאים עיקריים מופיעים בדו"ח, אך נעדרו ממסיבת העיתונאים? וואלה! חדשות נותנת לכם הצצה לתוך הדו"ח המלא.

אחד הנושאים העיקריים שעוסק בהם הדו"ח ולא אוזכרו בנאום השופט וינוגרד הוא חוסר המוכנות של ישראל למלחמה – ככל הנראה, מכיוון שדו"ח הביניים עסק בנושא בהרחבה. ואולם, הוועדה חוזרת ומדגישה כי "ישראל יצאה למלחמה יזומה ללא בדיקה מעמיקה וללא שהייתה מוכנה אליה".

הוועדה מעבירה ביקורת חריפה על כך שצה"ל התמקד בשנים האחרונות בעיקר במענה לסכסוך הפלסטיני. בשל כך, מדגיש הדו"ח, "הוזנחו יסודות של תפיסת ההפעלה בעימות "רגיל", או אף במרכיבי העימות מול חזבאללה, שהיה שונה משמעותית מן העימות בזירה הפלסטינית".

נושא חשוב נוסף שנעדר מעיקרי הדברים הוא הדגשת הוועדה כי "חוסר ההבנה וההפנמה המלא של העובדה כי הלחימה בלבנון הייתה בחזקת מלחמה ממש, היה רכיב חשוב בתוצאות הלקויות של הפעלת הכוח הצבאי במלחמה". ההימנעות מהכרזה על מלחמה עד אחרי המלחמה עצמה היתה בעייתית, לדברי הוועדה, עבור הלוחמים והלחימה, אך היא גם מביאה את הוועדה לטפל בנושא שנמנעה כמעט לחלוטין מלעסוק בו – העורף.

"כאמור, לא עסקנו בפירוט בנושא הטיפול בעורף, מאחר והנושא היה בתחום בדיקתו של מבקר המדינה" נכתב בדו"ח. "כאן אנחנו מצביעים על ליקוי מרכזי בהיערכות צה"ל – תודעתית ומבצעית - לנושא זה. ההתייחסות הזו מצאה ביטוי בהגדרה בפקודות כי על העורף להיות 'בספיגה'; באי גיוס סד"כ מילואים לפיקוד העורף על מנת לסייע במתן מענה מורכב הולם לאוכלוסייה האזרחית שנמצאה תחת איום ירי; ובאי מתן מענה ראוי – בהצעות לדרג המדיני או בלחימה בשטח - לקיצור משך הלחימה. כל אלו היוו ליקוי חמור".

פרט למוכנות ולהכרזת המלחמה עצמה, הדו"ח מעביר ביקורת זהירה יותר אך חריפה לא פחות על המתרחש בתוך שורות המפקדים והפקודים בזמן המלחמה – ובעיקר על חוסר דבקות במטרה מצד אחד, ובעיות ציות לפקודות מצד שני.

"כללית, במלחמת לבנון מצאנו נטיית יתר מצד מפקדים ולוחמים ל'יישור קו' ולהימנעות מפעולה, ומצאנו מעט מקרים של עמידה ברורה ונחרצת של אדם על דעתו, או של גילויי יוזמה התקפית ודבקות במשימה, על פי רוח ההוראות", כתבה הוועדה.

ולבסוף, הוועדה ממליצה ואף מדגישה כי "ראוי ונכון שמדינת ישראל תקיים בדיקה הולמת בכל מקרה שנשמעות טענות, שלכאורה יש בהן ממש, על חריגות מכללי המשפט הבינלאומי או כללי המשפט הפנימי בישראל".

במיוחד מצביעה הוועדה, בהקשר הזה, על בעיה בהחלטה להשתמש בפצצות מצרר – פצצות המורכבות מעשרות ומאות "פצצונות" קטנות, הנוטות להישאר כנפלים ולהתפוצץ שבועות וחודשים לאחר הטלתן – בכפרים אזרחיים, "ללא בקרות מחמירות ופרטניות", לדברי הוועדה. מאז תום מלחמת לבנון השניה נהרגו בלבנון 30 בני אדם ונפצעו עשרות רבות, מפצצות מצרר שנותרו בשטח והתפוצצו.