אולמרט: "הכתם המוסרי הוסר מעליי"

צילום: רויטרס עריכת וידאו: ענת ברק

"הכתם המוסרי הוסר מעליי, הצדק סוף סוף יצא לאור"; כך אמר אתמול (רביעי) ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למקורביו, לאחר פרסום דו"ח ועדת וינוגרד הסופי, לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. רה"מ התייחס לממצאי הוועדה על המבצע הקרקעי שנערך ב-60 השעות האחרונות של המלחמה. לדברי מקורביו של אולמרט, רה"מ "התרגש עד כדי דמעות" מהפרקים שעסקו במהלך הקרקעי. כך דווח הבוקר ב"הארץ".

"ישראל יצאה למהלך קרקעי נרחב שלא מימש את ההישגים הצבאיים", כך אמר אמש (רביעי) השופט אליהו וינוגרד מתוך דו"ח הוועדה לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השניה, שהוגש לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר הביטחון אהוד ברק ולאחר מכן הוצג במסיבת עיתונאים. לדברי וינוגרד, "היתה במלחמה החמצה גדולה". הוא הוסיף כי הרבה מהאחריות לכשלים במלחמה מוטלת על הפיקוד הצבאי העליון. השופט וינוגרד ביקש להדגיש, כי "הימנעותנו מהטלת אחריות אישית, אין לפרש אותה כקביעה כי לא הייתה קיימת אחריות כזאת".

הדו"ח הסופי מטיל את רוב האחריות לכשלי המלחמה על הדרג הצבאי, ובכך מנקה כמעט לחלוטין את ראש הממשלה אולמרט ואת הדרג המדיני. "ההחלטה העקרונית של הקבינט המדיני-ביטחוני שאישרה את היציאה למהלך קרקעי היתה החלטה כמעט הכרחית", קבעו חברי הוועדה על המהלך הצבאי שעליו החליט הדרג המדיני בימים האחרונים של המלחמה. "היא הקנתה לממשלת ישראל גמישות צבאית ומדינית נחוצה. ההחלטה להתניע את המהלך הקרקעי היתה במסגרת שיקול דעתם של מקבליה, על בסיס הנתונים שהיו בפניהם". חברי הוועדה התייחסו גם למספר ההרוגים הגבוה שגבה המהלך הקרקעי, ואמרו כי "מטרות המהלך היו לגיטימיות ולא היה כשל בהחלטה עצמה למרות מחירה הכואב".

בהתייחסות פרטנית לראש הממשלה אולמרט ולשר הביטחון לשעבר עמיר פרץ אמר השופט וינוגרד, כי "הן העמדה שבה נקט ראש הממשלה, שהעדיף להימנע מן המהלך הקרקעי הזה, והן העמדה שבה נקט שר הביטחון, שחשב כי האינטרס הישראלי היה לצאת אליו, היו עמדו?ת ענייניות ומבוססות. אף אם אצל שני המדינאים היו מעורבים בהחלטותיהם גם שיקולים פוליטיים-ציבוריים, דבר שאין אנו יכולים לקבוע, אנו סבורים כי הן ראש הממשלה והן שר הביטחון פעלו מתוך הערכה ותפיסה חזקה וכנה, של מה שהיה נראה להם אותה שעה מתחייב מן האינטרס הישראלי".

עם זאת, קבע השופט וינוגרד, כי "במלחמה היתה החמצה גדולה". לדבריו, "ישראל יצאה למלחמה, שהסתיימה בלי שישראל ניצחה בה. ארגון סמי-צבאי עמד מול הצבא הגדול ביותר במזרח התיכון. אך ירי הרקטות נמשך לאורך המלחמה, וצה"ל לא סיפק לו מענה אפקטיבי. מרקם החיים שובש באופן רציני ותושבים רבים עזבו את בתיהם וישבו במקלטים".

השופט וינוגרד ביקר את התנהלות צה"ל ואת היכולת שהפגין במהלך המלחמה. "ניתן לומר כי בסיכומו של דבר, כשל צה"ל, בעיקר באמצעות המפקדות הבכירות וכוחות היבשה, במתן מענה צבאי תכליתי לאתגר שהוצב בפניו בניהול המלחמה בלבנון, ולא סיפק לדרג המדיני הישג צבאי הולם, כבסיס לפעולה המדינית", קבע. "לתוצאה הזאת אחראי בעיקר הצבא, אולם שותפה לו גם חולשת ההתאמה, שנקבעה על ידי הדרג המדיני, בין דרך פעולה לבין יעדים", סייג את דבריו.

"המלחמה לא נוהלה מראשיתה על בסיס ידע בנוגע לעקרונות יסוד של הפעלת כוח במטרה להגיע להישג מדיני. ניתן לומר כי בסופו של דבר כשל צה"ל במענה לאתגר שהוצב בפניו ולא סיפק לדרג המדיני הישג הולם. לכשל זה אחראי בעיקר הצבא".

הוועדה ביקרה גם את הליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי. "מצאנו כשלים חמורים בהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי", קבעו. "מצאנו ליקויים בצה"ל, בעיקר במערך היבשה. מצאנו כשלים וליקויים חמורים בדרג המדיני ובדרג הצבאי ביחס להתבוננות האסטרטגית ובהגנה על העורף".

"הבחירה של הממשלה בין החלופות היתה נגועה בהיעדר דיון על הבחירה בין החלופות וללא אסטרטגיה של יציאה", הסבירו חברי הוועדה. "לכשלים אלו תרמו הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי. מההכרזה על המלחמה ועד סופה נמשכה תקופת הדשדוש בין יציאה למבצע קרקעי נרחב לבין הימנעות מכך - דבר שפעל לרעת ישראל. לא היה דיון מסודר ולא היתה הכרעה במשך השבועות אחרונים".

הוועדה בחרה להתייחס בדו"ח גם להשפעת המלחמה על החברה הישראלית. "מלחמת לבנון השנייה העלתה שוב למחשבה ולדיון, סוגיות שהחברה הישראלית העדיפה בחלקה להדחיק: ישראל לא תוכל לשרוד באזור הזה, ולא תוכל להתקיים בו בשלום או אף ברגיעה, בלי שבה עצמה, ובסביבתה, יאמינו כי יש לישראל מנהיגות מדינית וצבאית, יכולות צבאיות וחוסן חברתי, שיאפשרו לה להרתיע את אלה משכניה שירצו לפגוע בה, ולמנוע מהם - אף בכוח - את מימוש מטרתם".

"אמיתות אלה אינן תלויות בגישה פוליטית זו או אחרת", הבהירו. "ישראל חייבת - מדינית ומוסרית - לשאוף לשלום עם שכנותיה ולעשות פשרות הנדרשות לשם כך. ואולם, ניסיונות להשיג שלום או הסדר חייבים לבוא ממקום של עוצמה צבאית ושל חוסן חברתי ופוליטי, ושל יכולת ונכונות להילחם על המדינה, על ערכיה ועל ביטחון תושביה".

"ראש הממשלה החל כבר בקריאת הדו"ח ומתכוון במהלך הימים הקרובים ללמוד באופן יסודי את תוכנו", כך נמסר הערב בתגובה רשמית מלשכת ראש הממשלה. "לראש הממשלה היה ויש אמון מלא בצה"ל, במפקדיו, בחייליו וביכולותיו. ראש הממשלה מתייחס לדו"ח וינוגרד הסופי כמו לזה שקדם לו במלוא כובד הראש".

"כבר בימים הקרובים תחל סדרת דיונים במליאת הממשלה ובוועדת השרים למעקב אחר תהליך יישום המלצות הדו"ח", הבטיחו בלשכת ראש הממשלה.

במקביל להגשת הדו"ח, הגיעו עשרות חיילי מילואים לאוהל המחאה שהוקם הבוקר מתחת לביתו של שר הביטחון אהוד ברק בתל אביב, והם מתכוונים להקריא ברמקול את הדו"ח. לצד המילואימניקים מוחים גם בני משפחות שכולות, שאיבדו את בניהם במלחמה.