"וינוגרד? השלג ועזה מעניינים יותר"

פרסום דו"ח ועדת וינוגרד הטיל את ישראל לתוך מערבולת של ספקולציות, הערכות ופרשנויות. הוא שוכן דרך קבע בראש הכותרות מאז מינוי הוועדה, דרך דו"ח הביניים ועד היום. האם ישראל איבדנו פרופורציות? האם הוועדה והדו"ח באמת כל כך חשובים?

אמת המידה הטובה ביותר במקרים כאלה היא הכתבים הזרים החיים בישראל, הסייסמוגרף של מידת חשיבותם של אירועים חדשותיים במקומותינו. שארל אנדרלין, ראש המשרד של תחנת הטלוויזיה הצרפתית France 2 בישראל, המתגורר בישראל מאז ראשית שנות השמונים, הוא אחד החשובים והבכירים שבהם. אנדרלין, שחשף את פרשת מוחמד א-דורה וניהל מאבקים משפטיים בנוגע לאמינות הסיפור, קצת פחות נרגש מאיתנו ביום שבו יוגש הדו"ח הסופי.

"הודעתי למערכת על פרסום הדו"ח, אבל לא בטוח שנעשה על זה כתבה, מכיוון שההשלכות שלו הן בעיקר על הזירה הפנימית", מספר אנדרלין. "נראה מה יהיו המסקנות ונחליט על פיהן. אם יהיו לדו"ח תוצאות ישירות על יציבות הממשלה, פרישה של אהוד ברק, או התפטרות של אהוד אולמרט נעסוק בכך. העיקר מבחינתנו היה דו"ח הביניים. ההרגשה היא שהמנהיגים בישראל כבר היכו על חטא. המערכת בצרפת עסוקה בפוליטיקה צרפתית פנימית".

אם כך, אנחנו מאבדים קצת פרופורציות?

"בהחלט. מתוכננת למהדורה של הצהרים כתבה על השלג בירושלים, עם תמונות יפות. לא מתוכנן שום דבר לערב. כאמור, אלא אם כן יהיה משהו חריף מאוד וחריג".

האם העובדה שהדו"ח מתפרסם באיחור כה גדול מוזרה בעיניך?

"לא עוסקים בזה בכלל. יש כאן באזור משבר על גבי משבר: הפלונטר של עזה, המשבר ההומניטרי, הדרמה בגבול רפיח, הפלסטינים התקועים באל עריש וחולי סרטן שלא יכולים לקבל טיפולים. הכתב שלנו בעזה צריך לנסוע לצרפת בכל חודשיים כדי לקבל טיפול ועכשיו אנחנו לא מצליחים לאשר את יציאתו. זה הרבה יותר מעניין את המערכות מאשר הסערות הפנימיות בפוליטיקה הישראלית. מה שכן מעניין היא העמדה של המשפחות השכולות, ואולי נעשה כתבה עליהן".

איך רואים בצרפת התערבות של מנהיג רוחני כעובדיה יוסף במשבר פוליטי?

"עשינו כתבה על ש"ס בעבר, אבל אם תהיה כתבה על וינוגרד מחר, היא תארך דקה וחצי וצריך להזכיר מי הם ולהסביר את ההקשר, ובמסגרת דקה וחצי זה קשה. יש גם נושאי חוץ אחרים: המשבר החמור בקניה, הפריימריז בארצות הברית למשל, כך שלא יהיה לזה מקום".

מה דעתך על התנהלות ישראל במלחמה?

"אני הגעתי לשטח מהר מאוד וראיתי שהדברים לא התנהלו כשורה. הופתעתי, למשל, כשביקרתי בחיפה, שפיקוד העורף העביר הוראות לתושבים רק אחרי כמה ימים של מלחמה, ואחרי שנחתו הטילים. זה היה מוזר. ההרגשה הכללית הייתה שהדברים לא מסתדרים, שמשהו לא עובד.

"זאת גם ההרגשה עכשיו ביחס לעזה. יש תחושה שזה לא עובד כפי שזה היה צריך לעבוד, שלא מוצאים פתרון לקסאמים, למשל. הסגר מחמיר את השנאה כלפי ישראל. כמי שחי כאן כבר הרבה שנים, אני רואה דור של צעירים פלסטינים שגדל בלי להכיר את הישראלים והיהודים. הוא מכיר אותם רק דרך החיילים ברחוב ותחנות הטלוויזיה הערביות. זוהי טעות מבחינת מדינת ישראל, לזנוח את הדור הזה. ההורים שלו הכירו את ישראל, אבל הדור הזה שונה לחלוטין, וזה צריך להפחיד את הציבור בישראל מאוד".