פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יאיר שטרן סלל הדרך של המאבק הציוני"

      ראש הממשלה ספד למנהיג הלח"י, בדיון מיוחד שערכה היום הכנסת לציון 100 שנים להולדתו: נזכור אותו כאחד ממעצבי רוח האומה

      אברהם (יאיר) שטרן היה ה"ילד הרע" של היישוב בתחילת שנות ה- 40. מחתרת הלח"י שהקים היתה מנודה בקרב רוב תושבי הארץ ומחתרת האצ"ל ממנה התפלג, סבלה יותר מנחת זרועה החזקה והמגובה בנציב הבריטי של ההגנה, אבל אין זה מפני שזכתה לפופולריות יתר.

      היום, בציון 100 שנה להולדתו, נדמה כי הוא יוצא רשמית מהנידוי שהוטל עליו. הכנסת, לראשונה, ערכה היום (שלישי) דיון מיוחד במליאה לזכרו. כשראש הממשלה מדבר עליו, וכשראש האופוזיציה ויו"ר הכנסת מספידים אותו, כנראה שהמדינה הכריזה סופית, כי הסתיימה לה תקופת הנידוי.

      "כנסת ישראל מכבדת היום את זכרו של יאיר, הוגה דעות שאהב את ארצו", אמר ראש הממשלה אהוד אולמרט בנאומו במליאה בעת הישיבה המיוחדת. "100 שנה לחייו, ראוי שנזכור אותו כאחד ממעצבי רוח האומה. יאיר סלל דרך עצמאית ביותר של המאבק הציוני. יהיו המסתייגים אשר יהיו, יאיר נמנה עם המשפחה הלוחמת. דרכו של יאיר לא היתה דרך המלך של התנועה הציונית, אבל כולנו, מחויבים בכבוד לגדולתו".

      "לא רצו לתת ללח"י להרים ראש"

      הלח"י (לוחמי חירות ישראל) נתפס יותר כארגון אידיאולוגי נוקשה, אך לא כזה המאיים על שלטונו של ראש הישוב היהודי דוד בן גוריון. "הם העריכו אותו כלוחם", אומר היום בנו, יאיר שטרן. לדבריו, "היתה להם הערכה גדולה כלפיו כפטריוט ולוחם למען מטרה שכולם רצו אותה, אולם מצד שני לא רצו לתת לארגונו להרים ראש".

      הלח"י היה כמובן ארגון שנוי במחלוקת. הנהגת הישוב האשימה אותו ואת יאיר, מנהיגו, בין היתר בשיתוף פעולה עם הנאצים. אולם שטרן הבן, לא אוהב את האשמה זו. לדבריו, הסיפור דרמטי הרבה פחות. "הוא רצה שיתוף פעולה עם הגרמנים", מבהיר שטרן, "אבל בתנאי שיתנו ליהודים לצאת מגרמניה ולהגיע ארצה". לדבריו, אביו שלח מכתב עם שליח לשגריר גרמניה בביירות. ההצעה נותרה בלבנון, אך השליח נעצר ועקבותיו נעלמו. "בזה הסתיים כל שיתוף הפעולה", הוא אומר.

      אקדח טעון על השולחן

      אולם הסיפור עם הנאצים הוא לא הסיפור העיקרי, הוא בסך הכל אנקדוטה אחת בתוך מחלוקת אידיאולוגית קשה שנסובה בין שלושת ארגוני המחתרת. עד היום מרבית יוצאי המחתרות סבורים כי המדינה קמה בזכותם ולמרות הארגונים האחרים.

      מלחמת האחים בין ההגנה לאצ"ל, פסחה במידה מסוימת על הלח"י. גם יותר מ- 60 שנה אחרי - לא ברורה לחלוטין הסיבה שארגון ההגנה החליט כמעט להתעלם בתקופת הסזון מארגון הלח"י. לח"כ פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל), בנו של ישראל אלדד (שייב) שהיה אחד ממנהיגי הלח"י לאחר מותו של יאיר, יש מספר השערות בעניין. "ההבדלים הללו היו מכוונים מצד ההגנה, כדי להבדיל בין האצ"ל והלח"י ולסכסך ביניהם", הוא אומר.

      סיבה אחרת שיכולה להיות היא הפסקת אש בין שני הארגונים. בתקופה ההיא היתה שמועה, כאילו אחד ממפקדי הלח"י, נתן ילין מור, הניח אקדח טעון על השולחן בעת פגישתו עם נציג ההגנה, משה סנה. כאילו רצה לומר "אנחנו לא האצ"ל. אצלנו אין הבלגה כדי למנוע מלחמת אחים".

      הנידוי של הלח"י והאצ"ל נמשך גם לאחר המדינה. בהרצאה שנשא היום בכנס שהתקיים בכנסת, הסביר ההיסטוריון, ד"ר אודי לבל כי ההיסטוריה במערכת החינוך שוכתבה כך שזה יתאים לשלטון מפא"י. "ספרי היסטוריה שאושרו ללימוד במערכת החינוך הנם אך ורק כאלו שקיומם של בריטים בא"י אינו מאוזכר", הוא סיפר ופירט, "כלא עכו הפך לבית חולים לחולי נפש ולא למוזיאון, אנדרטאות פרטיות שהקימו יוצאי לח"י ואצ"ל נעקרו על ידי חיילים בהוראת בהוראת שר הביטחון, ונאסר על המחלקה להנצחת החייל להכיל בחלקות הצבאיות את קברי ארגונים 'פורשים' אלו".