מספר שרים קראו הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה לחסל את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. אולם לפני שהשרים יצחק כהן, זאב בוים ומאיר שטרית שולחים את יחידות החיסול לביירות, כדאי שיזכרו על איזה רקע הגיע נסראללה לתפקידו.
נסראללה לא היה מנהיגו הראשון של חיזבאללה. קדם לו בתפקיד עבאס מוסאווי, איש דת מוסלמי שהתחנך בעירק. ב-1991 נבחר למזכיר הכללי של חיזבאללה לאחר שהחליף את סובחי טופיילי, שהוביל קו קיצוני. מוסאווי, למרבה הפלא, נחשב למנהיג מתון יחסית, אולם נהג לתקוף בכל הזדמנות את ישראל - "הסרטן של המזרח התיכון", כלשונו.
ב-16 בפברואר 1992 תקפו מסוקים של צה"ל שיירה של מכוניות בדרום לבנון, והרגו את מוסאווי, אשתו ובנו. בעקבות החיסול פתח חיזבאללה בסדרת פיגועים קשים נגד מטרות ישראליות ויהודיות, כשבראשם הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס.
נסראללה מחזק את הארגון
כנהוג במקרים כגון אלו, היורש מחזיק בעמדות קיצוניות יותר מאלו של המנהיג שחוסל. השייח' הצעיר נסראללה הועמד בראש חיזבאללה, והחל להרחיב את פעילות הארגון גם למוקדים פוליטיים וחברתיים. באותה שנה זכה חיזבאללה ב-12 מושבים בפרלמנט הלבנוני. נסראללה נחשב למנהיג קיצוני וכריזמטי הרבה יותר מקודמו. נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000 העניקה לארגונו יוקרה אדירה ברחוב הלבנוני ובעולם הערבי. הוא נהנה מקשרים טובים עם פטרוניו באירן ובדמשק, ונחשב למנהיג בלתי מעורער.
קשה להעריך מה יקרה אם יחוסל נסראללה. ייתכן ויקום תחתיו יורש קיצוני עוד יותר (לאו דווקא סגנו, השייח' נעים קסאם), ייתכן וחיזבאללה יגיב בירי אלפי טילים, וייתכן כי התגובה תגיע גם מצד סוריה ואירן. בכל מקרה, לפני שהשרים מצביעים בעד חיסול נסראללה, כדאי שיפתחו את ספרי ההיסטוריה, ויחשבו על השלכות החיסול הבא.