צוללים קדימה, עם אולמרט

"אני טוען שאני לא שומר הסף. את מה שהייתי צריך להגיד, הייתי צריך להגיד במינון הכי מנומס, הכי מנומק ובעיתוי הנכון. לא כל חמש דקות לקפוץ ולהגיד 'למה לא עשיתם את זה ואת זה?'. עם כל הכבוד לניסיון שלי - המערכת לא עובדת ככה". כך השיב שר התחבורה שאול מופז, לשאלתם של חברי ועדת וינוגרד: מדוע לא יעץ ותרם מניסיונו עם פתיחת המלחמה.

ואולם רק בשבוע שעבר, פחות משלושה שבועות לפרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, דבריו של מופז היו שונים בתכלית. "ניהול מלחמת לבנון היה מבולבל וכושל", אמר בכנס של יוזמת ז'נבה, והעריך כי המלחמה נכשלה בשל אופן ניהולה ולא בשל ליקויים בהכנת צה"ל למלחמה. לזכותו, יש לציין כי מופז שמר על קו אחיד של ביקורת כנגד התנהלות הדרגים המדיני והצבאי במלחמה. הפרט היחיד שכמעט נשכח, הוא שגם מופז עצמו היה חלק מאותה מערכת.

לעומת מופז, שרת החוץ ציפי לבני משתדלת לשמור על עמימות בתקופה האחרונה. אולם לפני זמן לא רב, דעותיה של לבני היו ברורות. מהקטעים שפורסמו בעדותה בוינוגרד ולא צונזרו, עולה ביקורת על אולמרט בסוגיית נקודת היציאה המדינית מהמלחמה. לבני העידה כי השתכנעה ב-12 ביולי כי מדובר במבצע צבאי קצר ולא ביציאה למערכה ממושכת. "היה ברור לי כבר אז שאין נקודת ניצחון צבאית", העידה לבני. "אמרתי לו (לראש הממשלה – ס.ק.) שאני חושבת שצריך לקדם את הנושא המדיני".

ואכן, יומיים לאחר פרסום מסקנות הביניים, הגיעה מסיבת העיתונאים המפורסמת, בה קראה לבני לראש הממשלה להתפטר בעקבות הדו"ח. מאוחר יותר חזרה בה מקריאתה. זאת לטענתה, מתוך רצונה לפקח על יישום המסקנות מתוך הממשלה. "אני שומעת שדיוני הממשלה מתנהלים 'ברוטב וינוגרד', וטוב שכך", אמרה. "השרים שומעים את כל הדעות ומקבלים עוד נתונים, ובעיני ביקורת מהסוג הזה היא קריטית כיוון שהיא מייצרת תיקון".

רגע, אז לבני רוצה לפרוש או להישאר? ואיך תפעל אחרי הדו"ח השני? שוב תפעל לפיטוריו של אולמרט או תעמוד מאחוריו? קצת קשה להבין, כי בעת האחרונה לבני נדמה, לפחות עד ה-30 החודש. מכל מקום, סביר להניח שהיא תתקשה לוותר על הממתק של ניהול המשא ומתן המדיני.

לפי השר לביטחון פנים בתקופה המלחמה והיום, אבי דיכטר, תוצאות המלחמה לא מצדיקות את היציאה אליה. "אני חושב שאם היו מניחים את החלטת האו"ם 1701 ב-12 ביולי על שולחן הממשלה, אני לפחות לא הייתי ממליץ לצאת למערכה", אמר לוועדת וינוגרד. לדבריו, "מטבע הדברים המסמך הזה לא היה מונח על השולחן והיינו בעצם במצב שונה לחלוטין".

דיכטר היה בעבר ראש השב"כ. ניתן היה לצפות שיביא את ניסיונו העשיר לשולחן המלחמה. מסתבר שזה לא קרה. דיכטר נשאל על ידי חברי הוועדה מדוע הצביע בעד היציאה למלחמה, למרות שהיו לו ספקות. "ידעת יותר ממישהו אחר בממשלה (...) השאלה מהי המטרה שהיתה שם?", שאל אותו מנחם עינן. דיכטר השיב שהוא העריך, למרות הכל, שהמלחמה לא תימשך יותר ממספר ימים. "היה ברור שאי אפשר להרוס ארגון מן האוויר, התמודדות עם ארגון בסדר גודל כזה היא התמודדות של הרתעה, לא פחות מאשר התמודדות פיזית. ובסופו של דבר אתה מגיע לאיזשהו איזון שלך כמדינה כדאי לעצור, להם כארגון כדאי לעצור". אבל הממשלה, ודיכטר בתוכה, לא עצרה.

כמה ימים לאחר פרסום דו"ח הביניים בסוף אפריל, פורסם בכלי התקשורת כי דיכטר ניסה לרתום את השרים שאול מופז וציפי לבני, וכן את יו"ר הקואליציה אז, ח"כ אביגדור יצחקי, למהלך להדחתו של אולמרט ולמינוי לבני תחתיו. מאוחר יותר הסביר דיכטר כי לא היה מדובר בניסיון הדחה, אלא בניסיון היערכות למצב שבו הדו"ח יחייב את אולמרט באופן חד משמעי להתפטר. באופן גלוי אמר דיכטר, שהוא חשב "שזו תהיה טעות לקרוא לאולמרט להתפטר". מבולבלים? גם אנחנו.

לא רק חברי קדימה הצטיינו בחוכמה שלאחר מעשה. "אני הייתי מגייס את הצבא ומחכה שבוע ימים. הייתי מתרה בלבנונים ואומר להם: חברים יקרים, תוך שבוע ימים שני הבנים האלה חזרה יחזרו. אם לא – לא תישאר אבן אחת בלבנון", אומר שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר מהעבודה בעדותו בוינוגרד.

בתשובה לשאלה של הפרופ' רות גביזון לגבי התועלת של המהלך הקרקעי ביומיים האחרונים ללחימה, השיב בן אליעזר: "אין לי מושג. את שואלת אותי שאלה שגם אני שאלתי. אין לי מושג ואני חושב שהמהלך היה מיותר". נכון להיום, לא ברור אם בן אליעזר ומפלגתו ייצאו מהקואליציה חרף מסקנות הדו"ח הסופי – שנה וחצי לאחר המלחמה. בן אליעזר עצמו היה ממובילי הביקורת על הרמטכ"ל, דן חלוץ. כיוון החצים לעבר הדרג הצבאי בדו"ח הסופי יקל על מפלגת העבודה לנמק את הישארותה בממשלה.

שותף קואליציוני נוסף שידע להשמיע ביקורת, אבל להישאר בפנים, לפחות לעת עתה, הוא יו"ר ש"ס אלי ישי, שנמנע מהצבעה במהלך המלחמה על הרחבת הפעולה הקרקעית בלבנון. "אם הקול שלי היה יכול להכריע, הייתי אפילו מצביע נגד, אבל היות שזה לא יכול היה להכריע, אז רציתי לשמור על הסולידריות", אמר. לדבריו, הממשלה פעלה לא פעם בחיפזון. "לא אהבתי את המהירות שלנו ואת החיפזון שלנו להוציא כותרות", הוסיף. "מיהרנו להכריז שהפסדנו, מיהרנו לבוא ולעשות". גם קולו של ישי נדם מאז, ואם משהו יוביל ליציאתו מהממשלה, זה התהליך המדיני עם הפלסטינים.

אופיר פינס, שפרש מעט לאחר המלחמה מהממשלה בעקבות הצטרפות "ישראל ביתנו", הסביר בעדותו בוועדה את הדינמיקה שהובילה לקונסנזוס המזויף במהלך הקרבות. פינס, שכיהן במהלך המלחמה כשר וכחבר קבינט, אמר: "אני הייתי באיזשהו מקום 'הילד הרע' של הקבינט. יש דינמיקה של התנהלות ממשלה. אתה יכול להעיר הערות אגב, תוך כדי הדיונים, אבל זה לא בהכרח משתקף בהצעות הסיכום של ראש הממשלה, בדרך כלל זה לא משתקף".

כנשאל פינס איך הוא חש עם ההתנהלות הזו, השיב: "רע מאד. רע מאד. כך זה מתנהל בממשלה. יש אחריות קולקטיבית, וזו אחת הסיבות שאני לא בממשלה היום - בגלל האחריות הקולקטיבית". ספרו את זה לעמיתיו לממשלה לשעבר, שלפעמים מבקרים מבחוץ ולפעמים שותקים, אבל שוכחים שגם הם היו שותפים בקבלת ההחלטות באותם 34 ימים גורליים.