מהרישי היי בנטורל

השבוע חגג מהרישי מהש יוגי, מייסד המדיטציה הטרנסדנטלית, את יום הולדתו ה-91. הגורו ההודי הקשיש, עשה זאת בהולנד, שם הוא מתגורר. לרגל המאורע, הרשו לי לשתף אתכם בסיפור פיקנטי וחביב שלדיפאק צ'ופרה, לביטלס, למהרישי ואפילו לי - יש בו חלק.

הוותיקים שבינינו לא שכחו, מן הסתם, שהרומן המאוד מתוקשר של המהרישי עם ארבעת המופלאים - שבאותם ימים נקראו אצלנו "החיפושיות" - ארך זמן קצר בלבד והסתיים באופן שמזכיר יותר אופרת סבון מאשר הפי אנד הוליוודי.

לאחר כחודשיים של שהות באשרם של המהרישי בעיירה רישיקש שבצפון הודו – תקופה שהייתה לכל הדעות (גם לדעתם של הביטלס) היצירתית ביותר בחייהם - קמו הליברפולים יום אחד ועזבו בקול תרועה רמה עם פמלייתם (למען הדיוק, רק ג'ון וג'ורג' לקחו חלק בעזיבה הדרמטית. פול ורינגו שהו באנגליה באותם ימים לחופשת מולדת קצרה). לנון הסביר לעיתונאים שהקיפו אותם, שהם התאכזבו מהגורו, לאחר שהתברר להם, כביכול, שהוא ניהל, או ניסה לנהל, יחסי מין עם אחת מתלמידותיו.

אלא שלא הכל בסיפור הזה היה לגמרי ישר. על פי חלק מההאשמות, הקורבן, לכאורה, הייתה אחותה של מיה פארו, פרודנס – אותה אחת שהביטלס חיברו למענה את הסרנדה היפהפיה "פרודנס היקרה". מיה פארו עצמה, שעזבה גם היא את האשרם בטריקת דלת יחד עם הביטלס, ליבתה גם היא את השמועות באמצעות ספרה האוטוביוגרפי. אלא שפרודנס עצמה הכחישה את הסיפור והמשיכה, לאחר שובה לארצות הברית, לשמור על קשר עם מרכז המדיטציה הטרנסדטלית בניו יורק.

לימים, כשהביוגרפיה של פול מקרתני, Many Years From Now, יצאה לאור, הכחישה גם סינתיה לנון, אשתו הראשונה של ג'ון, שהדברים אכן התרחשו. סינתיה האשימה את מג'יק אלכס, "טיפוס מפוקפק שג'ון התייחס אליו תקופה מסויימת כאל גורו", בכך שרקח את השמועות האלה כדי "לחלץ" את הביטלס מהמהרישי ולהחזיר לעצמו את ג'ון, שעד לפגישתו עם המהרישי היה לגמרי נתון להשפעתו. לימים הטיל גם פול ספק בכל הסיפור והאשים גם הוא את אלכס.

אישית, התפלאתי והתפעלתי מתגובתו או אי-תגובתו של המהרישי לכל הפרשה. הוא לעולם לא התייחס להאשמות האלה ולעולם לא אמר על הביטלס מלה רעה, למרות שהפרסום הזיק לו. בראיון טלוויזיוני מאותה תקופה, בתגובה לשאלה אם הוא כועס עליהם, הוא חייך את חיוכו הכובש וענה: "איך אפשר לכעוס על הנערים האלה, הכותבים מוזיקה כל כך יפה?".

אף אחד מחסידיו של המהרישי, שכותב שורות אלה עתיד היה להצטרף אליהם בתחילת שנות השבעים, לא לקח את ההאשמות ברצינות ועם השנים, נראה היה שהפרשה דעכה והפופולאריות של המהרישי רק הלכה וגדלה.

אך בסתיו 1991 חלה תפנית לא צפויה. כאחד ממקורביו של המהרישי באותם ימים, גרתי איתו באשרם שלו בעיירה השקטה וולודרופ שבדרום הולנד. ביום בהיר אחד נתבקשתי, כמו שאר דיירי המקום, להדיר את רגלי מאזור מגוריו של מהרישי. כל שנאמר לנו היה שדיפאק צ'ופרה, שהיה באותם ימים האיש שמהרישי חפץ ביקרו, עומד לבוא לאשרם בחברת אישיות חשובה לביקור פרטי וחשאי. מאוחר יותר נודע לנו שהאיש היה ג'ורג' האריסון. והוא לא היחידי: מספר שבועות אחר כך הופיע באשרם ביטל נוסף. עד היום, מוכר הפרחים בעיירה ישמח לחזור ולספר על היום שבו פול מקרטני נכנס לחנותו וביקש לקנות זר פרחים עבור המהרישי.

בגלל הסודיות הרבה שבה נשמר תוכן הפגישות, כנראה שלא היינו שומעים עליהן דבר, לולא עיתונאי הודי סקרן מדרום הודו. במסיבת עיתונאים במדראס הוא שאל את צ'ופרה למה נפרדו הביטלס ממהרישי ומה באמת אירע שם. לכאורה הייתה השאלה ממש לא במקומה, משום שדרכו של צ'ופרה, שהפך בינתיים ל"אפיפיור הניו אייג'", נפרדה מזו של המהרישי כ-15 שנה קודם לכן. בנוסף, בתקופה שהביטלס שהו במחיצתו של המהרישי, דיפאק בקושי שמע עליו.

אך מי שמכיר את צ'ופרה יודע, שעוד לא נבראה שאלה שאין לו עליה תשובה נאותה. הפעם הוא התעלה על עצמו: הוא ריתק את כולם בסיפור ביקורו של ג'ורג' באשרם של המהרישי ב-1991. הביקור, הוא אמר, אורגן לבקשתו של ג'ורג'. הפגישה התחילה באופן מסורתי: ג'ורג' ודיפאק חלצו את נעליהם, נכנסו לחדר הרך והשקט של מהרישי שקטיפה זהובה וורודה כיסתה בו כל פינה וחיכו בשקט. כשהמהרישי נכנס, לבוש בגלימת המשי הדקה שלו, הם קמו, וכל אחד מהם הגיש לו פרח תוך שהוא אומר: "ג'יי גורו דב" (תודה למורה האלוהי).

ואז, סיפר צ'ופרה, השתררה דממה ארוכה. כל מי שבילה בדלת אמותיו של מהרישי מכיר את הדממה הזו, שהיא כמו מדיטציה עמוקה כשלעצמה. מהרישי היה זה ששבר אותה: "איך עברו עליך כל השנים האלה?".

"קרו דברים רבים". ענה ג'ורג', "חלקם טובים, חלקם רעים". ואחרי זמן מה הוסיף: "אתה יודע בוודאי שג'ון נרצח". "כן", ענה המהרישי, "הצטערתי מאוד לשמוע על כך". עוד זמן מה עבר בשתיקה. ואז אמר ג'ורג': "באתי כדי להתנצל". "על מה?" שאל המהרישי, “אתה יודע על מה", ענה ג'ורג'. "אם כך," אמר המהרישי, "ספר לדיפאק מה באמת קרה". ג'ורג' ענה: "אני לא יודע את כל הפרטים ב-100%, אבל הנה, למיטב ידיעתי, מה שהתרחש". והוא סיפר, שלמעשה הביטלס לא עזבו מרצונם, אלא שמהרישי שמע שהם ממשיכים להשתמש בסמים משכרים למרות שהוא התנה את שהותם עימו בהפסקת השימוש. תגובתו הייתה קצרה והחלטית: הפסיקו לאלתר או עיזבו מיד.

כל מי שעסק בהוראת מדיטציה טרנסדנטלית יודע, שגישתו של מהרישי לסמים היא בלתי-מתפשרת. מורים למדיטציה טרנסדנטלית דורשים מתלמידיהם להימנע מהשימוש בסמים משכרים לפחות למשך שבועיים לפני שהם לומדים את התרגול. קל להניח, כי כשהמהרישי שמע על כך שהביטלס מפרים את הנחיותיו בתחום הרגיש הזה, הוא העמיד בפניהם אולטימטום.

קל לראות גם שבסיטואציה שכזו, אדם מורכב ואמוציונלי כג'ון היה בוחר להשתמש בסיפוריו של אלכס על התעללות מינית, כביכול, כדי לעזוב, מאשר להיכנע לדרישותיו הבלתי מתפשרות של הגורו. אחרי הכל, כפי שהכריז ג'ון שנים קודם לכן, הביטלס היו יותר פופולאריים מישו, אז מיהו המהרישי הזה שיאמר להם מה לעשות?

העיתונאי ההודי שאל את צ'ופרה, אם מהרישי הביע מרירות על הנזק שהביטלס גרמו לו. צ'ופרה ענה בחיוך: "מספרים על הביטלס, שבזמן ההופעה הראשונה שלהם בארצות-הברית, בתוכנית הטלוויזיה של אד סליבן, לא התרחשו בארצות הברית כל מעשי פשע. מהרישי אמר לשנינו, 'כששמעתי זאת, ידעתי שהביטלס הם מלאכים עלי אדמות. לכן, לא חשוב מה ג'ון עשה או אמר, לעולם לא אוכל לכעוס על מלאכים'. למשמע הדברים האלה, פרץ ג'ורג' בבכי".

ואז שוב השתררה דממה ארוכה שאחריה אמר ג'ורג' למהרישי, "אני אוהב אותך", ומהרישי ענה "גם אני אוהב אותך". לאחר מספר שבועות התקשר ג'ורג' לצ'ופרה ואמר לו: "עול כבד של קארמה הוסר מעלי. לא רציתי לשקר".

ובעוד צ'ופרה חושף את סודותיו של מהרישי, המורה הרוחני הנוכחי שלי, אנדרו כהן, שהוא, כידוע, גם עורכו הראשי של המגזין "מהי הארה?", חושף את סודותיו של צ'ופרה. מי שמתעניין מוזמן לקרוא את הפוסט האחרון בבלוג של אנדרו, שעלה לפני ימים ספורים באתר הישראלי של EnlightenNext.