פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להגיש את הלחי השניה

      ההתנזרות ממין, הנאמנות לאמת והנדר לפעול נגד עוולות באי- אלימות. מה גרם להודי המופנם גנדהי להפוך למנהיג רוחני? לקסיקון הניו אייג’

      גנדהי

      מ.ק גנדהי (1869-1948) נולד למשפחת שלטון ומלוכה במדינת גוג'ראט וחותן כבר בגיל 12. כאדם שחרט את האמת כעיקרון מנחה לחייו, הוא נהג לספר בגלוי שלאחר החתונה התמכר לעיסוקים מיניים, אכל בשר ואף נגרר עם חבריו לביקור בבתי בושת. אבל בגיל 18 כשעלה על אוניה שהפליגה לאנגליה, נשבע לאמו שבמסעו יתנזר מבשר, אלכוהול ונשים. גנדהי הצעיר חלם להפוך לג'נטלמן. הוא רכש מגבעת משי, נרשם ללימודי משפטים ואפילו למד לרקוד ולנגן בכינור. ביישנותו הקשתה עליו במציאת עבודה כפרקליט ולבסוף הסכים לקבל משרה בדרום אפריקה.

      לא ברור מה היה רגע ההארה, שבעקבותיו הפך הבחור המופנם למנהיגם של ההודים בדרום אפריקה. אולי היה זה אותו מקרה, שבו נזרק מרכבת ללבנים בלבד. מול הגזענות, החליט גנדהי להגיב בהתנגדות לא אלימה שכללה שביתות ותהלוכות מחאה. כל זה הביא לתמיכת הציבור בדרכו.

      כשחזר להודו, הזדעזע גנדהי מאירועי טבח המוניים שביצעו הבריטים בבני עמו. הוא בחר לנתק את יחסיו עם האנגלים, פשט את בגדיו האירופאים וכיסה את גופו בסחבת בד פשוטה. כצעד מחאה נוסף הוא עודד את אנשיו לא לצרוך דבר מסוחרים בריטים ואפילו לארוג את בגדיהם בעצמם. האיש עם הסחבה, הפך למנהיג מפלגת הקונגרס ההודית והמשיך בדרך המאבק השקט כנגד השלטון הבריטי: אסיפות מחאה, שביתות רעב, סרבנות מס ותהלוכות מחאה.

      גנדהי נחשב היום לאחד מנביאי העידן החדש בגלל אמונתו, כי התרגול הרוחני החשוב ביותר הוא היות האדם נאמן לאמת של עצמו. למרות זאת, הדרך בה בחר לשמר נאמנות זו, התנזרות ממין, לא זכתה לאותה פופולאריות. בבגרותו הודה גנדהי, כי ההתנזרות עבורו נראתה לעתים כמו הליכה על חרב שכל רגע ניתן למעוד ולהחליק על חודה.

      מצד שני, היה בהתנזרות סוג של ערנות שאפשרה לו לשמור על נדרו לאי אלימות באופן מוחלט. לא פעם צם גנדהי כמעט עד מוות כדי למחות על אלימות פנים-הודית, והאמין ביעילותה של אי-האלימות אפילו נגד כוח מרושע כמו גרמניה הנאצית. גם אם לא התקבל גנדהי באופן מוחלט לקהילת הניו-אייג', הוא הפך לאב הרוחני של משתמטים משירות צבאי בעולם ואפילו סרבני השירות בשטחים אימצו חלקים ממשנתו.

      לא ברור אם הייתה זו השפעתו המוחלטת של גנדהי, או שהייתה זו העייפות שלאחר מלחמת העולם השנייה, אבל הבריטים בחרו לצאת מתת היבשת ולחלק את השטח להודו ופקסיטן. הינדואיסט קיצוני שחשד, כי גנדהי כופר בדרכו והופך לפרו-מוסלמי, ירה בו ערב אחד בצאתו מתפילת ערב במקדש, קצת פחות משנה מאז זכתה הודו לעצמאותה. הרצח אישר לספקנים רבים את הטענה, כי תורת אי-האלימות אפשרית רק כנגד דמוקרטיות מערביות ליברליות, אך אינה יעילה במקרים של גילויי אלימות קיצוניים.