"חיילים ששבו מעירק אלימים יותר"

מסתמנת עלייה במקרי הרצח בקרב חיילים אמריקאים ששרתו בעירק ואפגניסטן – כך עולה מנתונים שהתפרסמו בניו יורק טיימס בסוף השבוע. לפחות 121 חיילים ששרתו בעירק ואפגניסטן הואשמו או אף הורשעו בביצוע רצח לאחר ששבו לבתיהם. הנתונים מצביעים על עלייה של 90 אחוזים במספר מקרי הרצח בהם מעורבים יוצאי צבא, והם מתייחסים בעיקר לחיילים ששרתו בעירק או אפגניסטן בשש השנים האחרונות מאז הפלישה לאפגניסטן ב-2001.

על אף הנתונים המדאיגים, בצבא האמריקאי מסרבים להתייחס לנתונים, שכן הם אינם נתונים צבאיים - הנתונים נלקחו מבתי הדין האזרחיים, ואינם קשורים למשרד המשפטים או לפנטגון. בצבא טענו עוד, כי הם אינם מספקים תמונה מלאה.

מהדו"ח עולה עוד, כי מדובר בתקרת מינימום של תקריות, כלומר, ייתכן שישנן עוד תקריות מהסוג הזה שלא דווחו או שלא נכנסו לדו"ח. כמו כן, עולה כי שלושת רבעי מהחיילים המדוברים ביצעו את המעשה כשעדיין היו בשירות, וביותר ממחצית המקרים היו מעורבים רובים ואקדחים.

25 מהעבריינים עמדו בפני אישומים של רצח, הריגה או הריגה כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית, שגורמיה שכרות, נהיגה רשלנית או אובדנית. לרובם המכריע של העבריינים יוצאי הצבא לא היו רישומים פליליים קודמים, והעיתון אף ציין, כי בחלק מהמקרים לא נראה כאילו יש קשר בין העובדה שהנאשם יצא למלחמה לבין הפשע שבוצע. בשליש מהמקרים הקורבן היה בן זוג, ילד או קרוב אחר, וב-25 אחוזים מהמקרים הקורבן היה חבר לשירות הצבאי.

הדו"ח מתבסס על דיווחים חדשותיים בעיתונים מקומיים, חקירות משטרה, פסיקות בית משפט ורישומים צבאיים, ובנוסף כלל גם ראיונות עם נאשמים, עורכי דינם ומשפחותיהם, משפחות הקורבנות וגורמים בצבא וברשויות אכיפת החוק.

מראיונות עם קרובי הנאשמים עלתה לעיתים קרובות הטענה ש"הוא חזר שונה מהמלחמה", בעיקר בכל מה שנוגע לשימוש בחומרים אסורים ואי יציבות נפשית דוגמת פרנויה. עם זאת, רק חלק קטן מ-121 החיילים עברו בדיקה נפשית שטחית בסוף התעסוקה המבצעית שלהם, כך סיפרו הם בעצמם, עורכי דינם וקרוביהם לעורכי המחקר. בעוד רבים הראו סימנים של הלם קרב, הם לא אובחנו כסובלים מפוסט-טראומה עד לאחר שביצעו את המעשים.

דובר הצבא האמריקאי פול בויס אמר בתגובה כי הסטטיסטיקה של הצבא מלמדת כי "הייתה עלייה קטנה או שלא הייתה עלייה בכלל בשימוש בסמים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול או התעללות במשפחה בשנים האחרונות, בקרב יותר מ-300 אלף חיילים שיצאו למלחמה". בויס ציין עוד, כי נדמה כאילו הנתונים מבוססים יותר על סקירת עיתונות אמריקאית בין השנים 2004-2006 ולא על נתונים שסופקו על ידי הצבא האמריקאי או משרד ההגנה, או אפילו על ראיונות עם גורמי רפואה צבאיים ומומחים מתחום המשפט.