בלשכת הנשיא הגאורגי יכולים הבוקר לחכך ידיים בשביעות רצון: ההצגה שהפיקו הצליחה וברוב מדינות אירופה מקבלים את תוצאות הבחירות. חאווייר סולנה יכול לברך את מיכאיל סאאקשווילי במילים חמות עד מחר, אבל לרבים מתושבי גאורגיה נותר רק לחייך בצער על החיבוק החם והמהיר לו זוכה הנשיא הנבחר מהאיחוד האירופי.
בוושינגטון ובאיחוד האירופי בוחרים בנוחות להתעלם מאחוזי ההצבעה הנמוכים, במיוחד על רקע המעורבות הגבוהה של תושבי המדינה שהביאה מלכתחילה לבחירות. ההתעלמות הזו אינה מפתיעה. גם מצלמות הווידאו בתוך הקלפיות ושורה ארוכה של ליקויים בנוהלי ההצבעה לא הפריעו לעולם המערבי להבהיר מי המועמד המועדף שלהם לראשות ממשלת גאורגיה.
זו היתה מערכת בחירות שגבלה בפולחן אישיות של הנשיא. אחד המועמדים התמודד מביתו בלונדון מחשש שייעצר אם ינחת בנמל התעופה של טביליסי ועשרות עדויות על איומים ולחצים נגבו על ידי משקיפים בינלאומיים מעובדי מדינה בכל רחבי המדינה. העדויות של המשקיפים על הבחירות גבלו לפעמים בדמיון לסרטים הוליוודיים. אחד המשקיפים סיפר על שוטרים גאורגים שאיימו לפגוע בו לאחר שראה במו עיניו זיופים באחת הקלפיות. רק טלפון מהיר לשגריר גאורגיה בישראל הביא, לדברי המשקיף, להרגעת המצב ומנע אולי שפיכות דמים בתוך הקלפי.
הבחירות חייבות לשמש תמרור אזהרה
גאורגיה מתעוררת הבוקר מחגיגות חג המולד למציאות פוליטית מתוחה ביותר. סאאקשווילי יודע מצוין שלמרות התוצאות המחמיאות מבחינתו, בקרב עמו שלו מעמדו אינו איתן.
האופוזיציה שלו מבינה כי קשה יהיה מאוד להדיח אותו דרך חגיגות דמוקרטיה מופקות היטב. התוצאה המתבקשת מדאיגה ביותר. סאאקשווילי יתקשה ביותר להשליט סדר ללא עזרת כוחות הביטחון, בעוד האופוזיציה תתקשה לבסס את כוחה באמצעים חוקיים. ההתפרצות האלימה מול בניין הפרלמנט בתחילת נובמבר האחרון, שהובילה למערכת הבזק לבחירות, עלולה להתרחש שנית אם הצדדים לא ירסנו עצמם.
הקהילה הבינלאומית, שמיהרה משום מה לקבל את תוצאות הבחירות, תתקשה מאוד לשכנע את תושבי המדינה בקווקז כי יש בידה לשמש כגורם הוגן ומצנן בקרב על הדמוקרטיה. הבחירות בגאורגיה חייבות לשמש גם כתמרור אזהרה לאלו שהדמוקרטיה יקרה ללבם. אט אט חודרת ללב התחושה כי בחדרי חדרים, מעדיפים בכמה מוקדי כוח בעולם שלטון חזק וספק דיקטטורי בטביליסי מאשר שלטון של העם. האינטרסים הצבאיים והכלכליים של מדינות המערב יכולים להיעזר באיש חזק בארמון הנשיאות, כזה שיכול להבטיח ולקיים ללא כל מיני נודניקים שרוצים לחזק את הפרלמנט על חשבונו. בקרוב נדע האם גאורגיה מוותרת דה-פקטו על הדמוקרטיה בה חפצה כל שנות הקומוניזם, או בוחרת להילחם על הזכות להצטרף כחברה גאה לעולם המערבי.
רועי כ"ץ היה משקיף בינלאומי בבחירות בגאורגיה