הבלוג היומי מגאורגיה

בלוג גאורגיה: מלחמת האזרחים בפתח?

בישראל ובארה"ב מתייחסים לחדשות חוץ כקוריוז, אבל הבחירות בגאורגיה עשויות להשפיע על כולנו. רועי כ"ץ כותב בפעם האחרונה מטביליסי

רועי כ"ץ

בעוד כמה שעות יפתחו הקלפיות בכל רחבי גיאורגיה ואזרחים יתבקשו לבחור נשיא שיעמוד בראש המדינה באחת התקופות הקשות בתולדותיה בעידן החדש. זו לא היתה מערכת בחירות רגילה: הבחירות האלו נכפו על הנשיא לאחת המהומות האלימות מול בניין הפרלמנט בתחילת נובמבר האחרון ורק לאחר דיכוי המהומות בגז מדמיע הבין מיכאיל סאאקשווילי כי איבד את הלגיטימיות להנהיג בקרב העם שבחר בו באחוז בלתי נתפס (96 אחוזים!) רק בבחירות האחרונות.

במערכת הבחירות הזו היה למעשה שחקן אחד מרכזי וכמות בלתי נתפסת של ניצבים. כל מי ששוטט ברחובות טביליסי או בערים גדולות אחרות בגאורגיה ראה על השלטים רק פרצוף אחד, מסע בחירות שגבל בפולחן אישיות של הנשיא מיכאל סאאקשווילי. אין לי כמובן שום יכולת לברר כמה עלה בדיוק קמפיין הבחירות של הנשיא אבל ברור שמיליוני לרי (המטבע המקומי) נשפכו ברחובות גאורגיה בניסיון לשכנע את הבוחרים לתת אמון מחודש בנשיא שכבש את ליבם במהפכת הוורדים ב-2003 והורה לירות בהם כדורי גומי וגז מדמיע לפני חודשיים.

ימים יגידו האם זוהי מערכת הבחירות האחרונה של גאורגיה לפני מלחמת אזרחים קרבה או שמא יצליח המנצח בבחירות לאושש את הדמוקרטיה המקומית ולקדם את גאורגיה לעידן חדש של פריחה כלכלית ומדינית.

הקווקז קרוב מאי פעם לפיצוץ

בעוד 48 שעות, כשתתברר זהות המנצח, נגלה גם האם הגאורגים מעוניינים להצטרף לברית נאט"ו (אחת ממטרותיו המוצהרות של סאאקשווילי) וכמה כוח הם מעוניינים להעניק לפרלמנט במאבק הנצחי בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הבחירות בגאורגיה לא תפסו בשבועות האחרונים של כותרות אמצעי התקשורת בעולם, וזה מצער. הקרב על הדמוקרטיה במדינה צריך לעניין מאוד את מדינות אירופה, צפון אמריקה וכמובן מדינות הים התיכון.

הקווקז, כפי שכבר נכתב באחד הבלוגים הקודמים, קרוב מאי פעם לפיצוץ. קריסת הדמוקרטיה הגאורגית וודאי לא תעזור ליציבות האזור שעמוס באינטרסים צבאיים וכלכליים של ארה"ב ורוסיה.

התקשורת הישראלית נהנית ברובה לזלזל בחדשות חוץ ומשוכנעת שמרכזו של הגלובוס מצוי בבית ראש הממשלה בירושלים. זוהי תפיסה חדשותית מסוכנת שחולה בה גם התקשורת האמריקאית ומביאה למצב בו העיסוק בנעשה במדינות אחרונות נתפס כתחביב המתאים לתכניות נישה.

דווקא מחבל הקווקז השסוע ומטביליסי המתוחה ניתן לראות בבירור עד כמה העימות במזרח התיכון מפסיק להיות בעל אופי לאומי ומקבל קווים ברורים של עימות דתי-כלכלי. אולי זו הגזמה, אבל לטעמי עוד זמן קצר תחזור לחיים גם קונספציית הדומינו למדיניות החוץ האמריקנית, הפעם לא מפחד האיום הקומוניסטי אלא נגד פוטין מצד אחד והפונדמנטליזם של אירן ואל קאעדה מהצד השני.

חזרה לבחירות בגיאורגיה. שבע עשרה שנה לאחר סיום השלטון הקומוניסטי ייגשו האזרחים להצביע תחת מצלמות אבטחה בכל קלפי ובצל שמועות על לחצים ואיומים על חברי ועדות הקלפי. רק ביום ראשון נדע האם החליטו הגאורגים להחליף את השלטון בארצם או שמא יזכה סאאקשווילי לניסיון נוסף לממש את הבטחתו לצרף את גיאורגיה לעולם המערבי. לי נותר רק לקוות כי כל תוצאה שהיא (כולל אפשרות לסיבוב שני) לא תגרום חלילה להתפרצות אלימה ושהדמוקרטיה הגאורגית תשרוד גם את המבחן העליון אליו היא ניגשת בעוד כמה שעות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully