שנתיים לאשפוז: מה נותר ממורשת שרון?

בתוך המערבולת הפוליטית בפרוץ השנה האזרחית החדשה, שקועה ישראל במלחמה בטרור בעזה, בקסאמים בשדרות ובציפיה דרוכה למסקנות ועדת וינוגרד. כל כך הרבה קרה כאן בשנתיים האחרונות - קריסת ההתנתקות, מלחמה כושלת בלבנון, ועדות וחקירות - שכמעט שכחנו שעד לפני זמן לא רב משל במדינה ראש ממשלה אחר, שהיה אחד הדומיננטיים והפופולריים בתולדותיה. האיש הזה, אריק שרון, סבל מאירוע מוחי שני בדיוק לפני שנתיים, ומאז לא התאושש.

שנתיים מאוחר יותר, וממורשת שרון לא נותר דבר. ההתנתקות, המשימה עליה עמל בקדנציה השניה שלו כראש ממשלה, התנפצה בקול רועם. מדיניות ההכלה שלו בגבול הצפוני ספגה ביקורת קשה לאחר מלחמת לבנון השניה, על אף ששמו המפורש של שרון מעולם לא הוזכר. יורשו בראשות "קדימה", המפלגה שהקים שרון על סמך האהדה הציבורית העצומה לה זכה, זוכה לפופולריות אפסית בציבור.

"הציבור שוכח מהר", קובע אורן מגנזי, עוזרו לשעבר של ראש הממשלה ומי שהיה חלק מ"מהפכת הצעירים" שהנהיג שרון במשרד ראש הממשלה. לדבריו, "הרבה מיריביו הפוליטיים של שרון מנסים לקבע בתודעה הציבורית דברים שהוא עשה ככישלונות". למגנזי יש גם הסבר לזה: "אנשים עדיין מתקשים להתייחס אל שרון במובנים של היה. אנחנו מתקשים לעצב את הזיכרון ואת ההנצחה. אצלנו קיימת ההרגשה שהפרק האחרון עדיין לא נכתב".

ארנון פרלמן, יועץ התקשורת של שרון וחבר נוסף בכוורת הצעירים במשרד דאז, מעדיף לא להיכנס לפרטי המצב הנוכחי במדינה. "אולמרט הוא איש מאוד חכם ומנוסה", הוא מספר על ראש הממשלה המכהן. "ישראל היא מדינה שקשה למשול בה. אני לא רוצה להשוות אותו לאריק כי כל אחד מהם היה או עדיין ראש ממשלה בזכות עצמו, על תכונותיו הטובות והרעות".

לדברי פרלמן, "זה לא תפקיד קל ולוקח זמן להיכנס אליו. לנהל את מדינת ישראל זה להתנהל בתוך משבר מתמשך כל הזמן. אריק תמיד היה אומר, 'זה תפקיד קשה ואני לא מבין למה כולם רוצים אותו'", הוא מספר.

גם למגנזי, שעדיין עובד במשרד ראש הממשלה, אין מילה רעה על העומד בראשן. "אין לי ספק ששרון היה לוקח את אותו כיוון מדיני שאולמרט לקח", הוא מעריך. "אולי רק בהיבט של ההתנהלות היו ניואנסים שונים". בתשובה לשאלה על תחושתו בצל הביקורת הציבורית על ראש הממשלה, מזכיר מגנזי שגם לשרון היו תקופות פחות פופולריות. "הייתה לאולמרט תקופה קשה במלחמת לבנון השנייה, אבל המערכת כיום מיוצבת והביקורת כלפיו דעכה באופן משמעותי", הוא קובע, רגע לפני שוינוגרד עשוי להעיר אותה שוב.

אם יש נושא שאליו השניים מתייחסים בתשוקה, זו מורשתו של ראש הממשלה לשעבר. "זכיתי לעבוד במחיצת בנאדם - על כל המובנים של המילה", מספר פרלמן. "זה דבר נדיר במחוזותינו וזה אף יותר נדיר בפוליטיקה הישראלית. אין אחד מאתנו (מצוותו לשעבר של שרון – ס.ק.) שלא מעביר יום מבלי לחשוב עליו באיזשהו אופן". לפי מגנזי, "בתקופות הכי מתוחות הוא היה ידע להשרות הרגשה של נינוחות".

ואז הוא קרס. תחילה הגיע האשפוז הראשון. "זה תפס אותנו מאוד לא מוכנים", אומר מגנזי. "אותם אנשים שהיו צריכים לדבר מחוץ לבית החולים הרגישו שהם חיים בעולם מקביל ולא חיים במציאות. כולם התמודדו עם לחץ עצום". על ההתמודדות של המערכת עם מצבו החדש של ראש הממשלה הוא אומר: "אם היא היתה לא טובה, זה כי אף אחד לא ידע איך להתמודד עם מצב כזה".

גם פרלמן מתבטא בצורה דומה. "האשפוז הראשון יצר תחושה של שוק גם בציבור וגם בתקשורת". גם אנחנו, שהכרנו אותו, קיבלנו ממנו תחושה של נצחיות ויציבות. משם הגיע העיסוק האינטנסיבי באשפוז, כי לא היה בשום דבר אחר להתעסק".

לאחר שבועות מספר התמוטט שרון שוב, פורום החווה שלו התפזר וכך גם יועציו הצעירים. "ביליתי אתו 23 שעות ביום, ואני לא מתגעגע לעבוד כל כך הרבה", מספר פרלמן. "זו היתה תקופה שלא תחזור וצריך להסתכל קדימה. אני לוקח את הדברים שלמדתי בתקופה הזו ומיישם אותם היום ובעתיד".

גם מגנזי מבין שהזמן לא עוצר מלכת. "אם נמשיך לחכות למנהיגים כמו שרון או רבין, נתאכזב ונתבדה כי בית הגידול השתנה ולאו דווקא לרעה". לדבריו, "אנחנו חיים היום פחות על אתוס היסטורי ועל דמויות הנפילים והמנהיגים נמדדים על פי אמות מידה שונות".

(צילום וידאו: איריס דומאני וארכיון. עריכת וידאו: יאיר דניאל)