מיוחד: בחירות לנשיאות ארה"ב

פריימריז באייווה: תירס, כפור וחוסר ודאות

רגע ההכרעה הראשון בקמפיין המפלגתי בארה"ב מגיע. מי עשוי לנצח בו והאם צפוי שתהיה לו השפעה על התמונה הסופית?

שי אילן

באייווה היום הולך להתרחש משהו, אולם אין תמימות דעים בין הפרשנים מה בדיוק. אם זו חגיגה דמוקרטית או הליך מושחת וקנוי בכסף, אם שיטת הבחירה הזויה או מקורית ואם היא תשפיע על התמונה הכוללת של המועמדות לנשיאות ארה"ב, קשה להכריע. הדבר היחיד שבטוח, הוא שאי אפשר לדעת מי יצא מאייווה כשידו על העליונה.

שיטת הבחירות של אייווה נשענת על מסורת אינדיאנית עתיקה, מעין כינוס שבטי, ונקראת Caucus. היא נערכת במרכזים מקומיים, אולמות, מרכזים קהילתיים וכל אזרח יכול להשתתף בהם ולנסות לשכנע את משתתפי הכינוס האחרים לתמוך במועמד הראוי לדעתו. בדרך חישוב סבוכה משפיע כל אחד מהכינוסים הללו, כ-1,800 במספר, על ההרכב של צירי אייווה לוועידות המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית.

האם השיטה משקפת מציאות אובייקטיבית? כאשר ההליך כל כך מקומי וקבוצתי, למועמדים שטרחו לבוא ולבקר בסניפים, שחרשו את רחובות המדינה הקטנה והקפואה (מינוס 25 מעלות בערך), יש בוודאי סיכוי גדול מלאחרים.

טוב לדעת (מקודם)

שבועות בלי כאבים ועם מבצע מיוחד מבי-קיור לייזר

לכתבה המלאה

איך בודקים תוצאות של אסיפה אינדיאנית?

מיט רומני עשה את זה. הוא נחשף כמועמד בעל סיכוי לפני כמה חודשים, כשזכה במשאל הדמה באוניברסיטת אייווה. רומני הוא עשיר מופלג ואין לו בעיות מימון קמפיין. על פי תפיסתו, הוא יוכל למנף זכייה באייווה ליצירת יתרון נגד מועמדים עדיפים. התפיסה הזו השתלמה – עד להופעתו על הבמה של מייק האקבי המפתיע, שעקף אותו בסקרים באורח מפליא. רק בחלק מהסקרים, יש לומר.

ההפרשים היו מזעריים, לעתים של אחוז אחד. ומכל מקום, כיצד בודקים בסקרים את תוצאותיהן העתידיות של אסיפות אינדיאניות?

לאנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, למשל, לא התחשק לסייר בחוות התירס, ענף החקלאות העיקרי של אייווה והם תקפו את שיטת הבחירות הנהוגה במדינה. אולם כשראתה המובילה הדמוקרטית שברק אובמה מוחק מולה יתרון של יותר מ-10 אחוזים, היא הצהירה עד כמה היא מכבדת את שיטת ההתוועדות המסורתית.

מכל מקום, בשל היותה הסמן הימני בין מועמדי המפלגה, הסיכוי שלה לנצח אינו גדול. חלק ניכר מהדמוקרטים של אייווה הם סטודנטים ואנשי אקדמיה בעלי השקפות שמאליות יותר מהממוצע, במיוחד בדה מוין.

גם המועמד המוביל השני, לפחות עד הזמן האחרון, רודי ג'וליאני, התנכר לאייווה ואמר זאת בפומבי. הוא מעדיף להתמקד ביום הפריימריז החשוב ביותר, ה-5 בפברואר הנקרא Super Tuesday, בו ייערכו בחירות בו זמנית ב-24 מדינות. ג'וליאני משליך את יהבו על פלורידה ומדינות גדולות אחרות, שלהן צירים רבים יותר בוועידה הרפובליקנית.

נגן הבס נגד המיליונר

אם כן, האם אייווה בכלל חשובה, כמו שסבורים רומני ואובמה והמועמדים האלמונים רון פול וביל ריצ'רדסון, או שכל ערכה סמלי בלבד? שוב תעלומה. היו מערכות בחירות בהן היה לה משקל, כמו בקמפיין 2003, אז ניצח ג'ון קרי את הווארד דין, המועמד הבולט. מצד שני, גם אל גור ניצח בה בהפרש גדול בשנת 2000.

לעומתם, ביל קלינטון, לפני הכהונה הראשונה שלו, הגיע למקום הרביעי עם 3 אחוז מהקולות בלבד. ג'ימי קרטר גם הוא הגיח מאלמוניותו באייווה. רונלד רייגן הגיע רק למקום השני בשנת 1980 ובכל זאת ניצח. המסקנה צריכה להיות שהפריימריז של אייווה לעתים משפיעים ולעיתים לא.

כך או כך, הם יצטלמו היום טוב וימשכו תשומת לב אדירה מכמה סיבות, ובעיקר בשל המרוץ הצמוד כל כך בשתי המפלגות, שלא ניתן לנבא את תוצאותיו אפילו בהערכה גסה. עניין נוסף הוא הרכב המועמדים: במפלגה הרפובליקנית קוריוז כמייק האקבי, הכומר נגן הבס המתחרה עם המיליונר המורמוני רומני. במפלגה הדמוקרטית ההרכב ההיסטורי הכולל מועמד שחור ומועמדת אישה. גם אם המרכיב העיקרי של היום הוא אי ודאות, אין הוא גורע מהדרמה המותחת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully